החלטת ביניים מעניינת של בג"ץ בעניין הרחבת תחולת סגירת התיקים בהסדר מותנה בעבירות עוון, גם בתיקים פליליים בהם נעברו עבירות בטרם שנת 2019

החלטת ביניים מעניינת של בג"ץ בעניין הרחבת תחולת סגירת התיקים בהסדר מותנה בעבירות עוון, גם בתיקים פליליים בהם נעברו עבירות בטרם שנת 2019

עו"ד רפאל ציק

בשנת 2013 נכנס לתוקפו תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, אשר הוסיף את עילת סגירת תיק בהסדר מותנה לעילות הסגירה הקיימות, חוסר אשמה, חוסר ראיות ונסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

סגירת תיק בהסדר מותנה, משמעותה, שהתיק ייסגר כנגד החשוד במקרים שאין לו רישום פלילי בחמש השנים האחרונות, העבירה אינה מצדיקה מאסר בכלא, לא מתקיימים הליכים משפטיים אחרים כנגד החשוד וכן התחשבות בנסיבות אישיות של החשוד, כמו גילו, התנהגותו, נסיבות חייו, נסיבות ביצוע העבירה, תוצאות העבירה והתנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה.

כאשר החשוד עומד בתנאי הסף ומביע נכונות להסדר, ההסדר יכלול את התנאים הבאים או חלקם: תשלום קנס, תשלום פיצוי לנפגע העבירה, התחייבות להימנע מביצוע העבירה, עמידה בתכנית שיקומית, פעולות לתיקון הנזק שנגרם.

בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה "משפט פלילי, סדר הדין הפלילי – הסדר מותנה" מיום 3.1.19, נאמר, כי הסמכות לערוך הסדרים מותנים הורחבה על כלל עבירות העוון בסמכות התביעה המשטרתית שבוצעו לאחר יום 1.1.19, למעט עבירות מסוימות אשר הוחרגו מן ההנחייה.

על פי החוק, עבירת עוון, היא עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים וכן קנס שלא נקבע לו סכום.

בהמשך לכך הגישה הסנגוריה הציבורית עתירה לבג"ץ (בג"ץ 5099/20), בבקשה לשנות ולבטל חלקים מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא הסדרים מותנים וטענה, כי יש להחיל את החוק בדבר סגירת תיקים בהסדר  על כלל התיקים התלויים ועומדים בבתי המשפט בעבירות עוון וכן על כלל התיקים שטרם הוגש בהם כתב אישום בעיברות עוון, גם ביחס לתיקים בהם עבירת העוון נעברה לפני יום 1.1.19.

הסנגוריה הציבורית, טענה בעתירה לאפליה בין חשוד שהוא שוטר שעניינו מטופל במחלקה לחקירות שוטרים שבעניינו לא חל מועד התחולה שנקבע לאזרחים שאינם שוטרים, קרי: 1.1.19 וכן לאפליה בין אזרח לאזרח, בכך שאזרח שעבר עבירה לאחר יום 1.1.19 יוכל להנות מסגירת תיק בהסדר מותנה, אך אזרח אחר שעבר עבירה לפני 1.1.19, לא יוכל להנות מסגירת תיק בהסדר מותנה.

בהחלטת ביניים שנתן בג"ץ ביום 21.10.20, הורה כי המשיבים יתייחסו למספר התיקים שבהם טרם הוגש כתב אישום וכן תיקים אשר תלויים ועומדים בבית המשפט בעבירות עוון בין השנים 2017 ועד 2019 ובין השנים 2015 ועד 2017 וכן תיבדק האפשרות לתת חנינה למי שלא התאפשר לערוך הסדר מותנה בעניינו וכי תגובת המשיבים בעניין זה תוגש לבג"ץ עד ליום 1.12.20.

בתקווה כי בג"ץ בהחלטתו הסופית, ישים קץ לאפליה בין אזרחים לאזרחים בסגירת תיק בהסדר מותנה וכי תחולת תיקון 66 תחול על עבירות שבוצעו החל מיום תיקון החוק.

עו"ד רפאל ציק

הכותב הינו עורך דין אשר עוסק בתחום הפלילי

ליצירת קשר 054-6350650

מחפשים עורך דין פלילי? רפאל ציק.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.

מאמרים נוספים בנושא:

המדריך המשפטי המקיף בייצוג בשימוע של עובדי חינוך החשודים בביצוע עבירה מול משרד החינוך ובטיפול בסגירת התיק הפלילי מול משטרת ישראל והפרקליטות

עובדות ועובדי חינוך בתפקיד של גננות, סייעות, מטפלות ומורים ומורות העובדים בגני ילדים/מעונות/משפחתונים ובתי ספר, עלולים לאבד ברגע אחד את מקור פרנסתם והכל בשל תלונה למשטרה על עבירות שביצעו כלפי תינוקות/ילדים או אף בשל חשד לביצוע עבירה פלילית על ידם, שאינה קשורה למקום החינוכי בו הם עובדים. כאשר מוגשת תלונה

קרא עוד »

המדריך המשפטי המקיף לדין הפלילי ברישוי עסקים

באמצעות החובה לרישוי עסקים כפי הקבוע בחוק רישוי עסקים ובתקנות, המדינה אוכפת כללים לרישוי העסק, טיפול בבטיחות העסק, מניעת סכנות לשלום הציבור ובריאות הציבור, טיפול במפעלים מזהמים, חוקיות התכנון והבנייה וכיבוי אש וזאת באמצעות מנגנוני פיקוח, ביקורת ואכיפה. יש בסביבות 200 סוגי עסקים הטעונים רישיון עסק כמו אולמות אירועים, מסעדות,

קרא עוד »

המדריך המשפטי המקיף לדין הפלילי בעבירות צווארון לבן

עבירות צווארון לבן, הן עבירות שנועדו להפקת רווח כלכלי, כמו עבירות על חוקי המס, עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, עבירות הלבנת הון, עבירות הלבנת הון, עבירות בתחום ניירות הערך, עבירות מחשב וגניבת מידע סודי ממערכות מחשב או שימוש במחשב לביצוע עבירות מרמה או הונאה, עבירות בתחום איכות הסביבה ובתחום ההגבלים

קרא עוד »