מהו פוליגרף [1]?
בדיקת הפוליגרף מודדת את הפעילויות הפיזיולוגיות כמו שינויים במערכת הנשימה, בלחץ הדם והדופק ובהזעה. במטרה להקיש אחרי אותות אמת או שקר ולדעת אם הנבדק משקר או דובר אמת.
ישנן שתי שיטות לבדיקת פוליגרף:
- שיטת שאלות הביקורת שמבוססת על השוואה בין תגובותיו הפיזיולוגיות של הנבדק בין שאלות רלוונטיות (שאלות הנוגעות לאירוע הנחקר) לבין שאלות ביקורת (שאלות המאיימות על הנבדק ודורשות ממנו לחשוף מקרים שבהן שיקר, אך אינן קשורות לאירוע הנחקר).
- שיטת פרטי החקירה המוכמנים אשר אמינה יותר מהשיטה הראשונה ומבוססת על תבנית תגובה פיזיולוגית אופיינית לפריטים שמעוררים קשב ולכן ניתן לעורר קשב אצל הנבדק כאשר מוצג לו פריט המוכר לו ואשר משובץ בין פריטים לא מוכרים ועל כן תגובה בולטת של הנבדק בפריט מוכמן-פרט שאמור להיות ידוע רק למי שהיה מעורב באירוע-עשויה להצביע על קשר שלו לאותו אירוע.
האם תוצאת בדיקת הפוליגרף קבילה כראיה בהליך הפלילי?
ההלכה היא שתוצאות בדיקת פוליגרף אינן קבילות בהליכים פליליים אף לא כאשר הנאשם מסכים לכך[2]. כאשר הרציונל היה הגנה על זכויות הנאשם בהליך הפלילי. ההלכה המשפטית מבוססת במידה רבה על מסקנות דו”ח ועדת כהן שנימוקי השלילה שלה לקבילות בדיקת הפוליגרף היו בשל היעדר מחקר מדעי מספק בדבר הצלחת מכשיר הפוליגרף להבחין בין אמת לשקר; השפעת גורמים חיצוניים על תגובותיו הפיזיולוגיות של הנבדק; ההכרה בכך שלבני אדם שונים תגובות פיזיולוגיות שונות; החשש שנבדקים מסוימים יטו את מהימנות הבדיקה; ליקויים טכניים במכשיר הפוליגרף; שימוש נרחב בפוליגרף עלול להביא לריבוי בודקים ולקושי לפקח עליהם; המחקרים באשר למהימנות הפוליגרף מאופיינים בליקויים בשיטות המחקר; הפוליגרף טרם זכה להכרה גורפת בעולם המדע; השימוש בפוליגרף עלול לפגוע בזכויות הנאשם, ובראשן הזכות לאי- הפללה עצמית והזכות לפרטיות.
בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר
לעומת זאת בהליך המעצר ובפרט בהליך מעצר הימים-מעצר לצורכי חקירה, ניתן להסתמך על תוצאת בדיקת פוליגרף[3].
בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה במשטרה
לעומת זאת בהליכי חקירה במשטרה[4], ניתן לערוך בדיקת פוליגרף במסגרת חקירה של עבירה חמורה פלילית או משמעתית לשם הפרכה או אימות של חשד קונקרטי אם ניתנה הסכמה מודעת מרצון חופשי של הנבדק ובכתב, רק כאשר אין דרך חקירה אחרת למיצוי החקירה ורק בהתגבש חשד ממוקד כנגד חשוד או חשודים קונקרטיים על יסוד החקירה שנערכה.
מומלץ לפנות לעו”ד העוסק בתחום הדין הפלילי.
משרדינו עוסק רבות בדין הפלילי וצבר הצלחות רבות.
[1] מאמר זה מבוסס על מאמרם של אפרת פינק ורתם רוזנברג רובינס “הפוליגרף כמכשיר לגילוי האמת או כראיה מדעית: עיון מחדש בסוגיית קבילות הפוליגרף בהליכים הפליליים”
[2] לדעת המלומד ד”ר אסף הרדוף במאמרו מדעי ההסכמה: שילוב בדיקת הפוליגרף במשפט הפלילי, לא נקבעה הלכה משפטית בעניין זה אלא דעת יחיד בלבד.
[3] ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה “שימוש בבדיקות פוליגרף על ידי רשויות המדינה מס’ הנחייה 3.1102
[4] ראו לעיל ה”ש 3.