חופשה של אסיר אינה זכות המוקנית לו בחוק או חובה של שירות בתי הסוהר לתת לו חופשה, אלא טובת הנאה שניתנת לאסיר באישור שירות בתי הסוהר.

אסיר אשר נמצא כבר בסבב חופשות, ניתן לשלול לו את החופשות בשל כך שהתנהגותו בכלא שלילית.

קטגוריית חופשות:

• קטגוריה א’: אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה.
• קטגוריה ב’1: אסירים שכל יציאה שלהם מותנית באישור פרטני של גורמי שב”ס.
• קטגוריה ב’2: אסירים שניתן להוציאם לחופשה בכפוף לתנאים, אך הם לא נדרשים לאישור פרטני של גורמי שב”ס.

סיווג האסירים לקטגוריות נעשה על ידי גורמי שב”ס בהתחשב בסוג העבירה ונסיבותיה, מסוכנות האסיר, תקופת המאסר, עברו הפלילי של האסיר, מעמדו של האסיר בהיררכיה העבריינית ועוד.

חשוב לדעת: אסיר רשאי לבקש מגורמי שב”ס בחינה מחדש של החלטה בנוגע לסיווגו לקטגוריית חופשות מסוימת.

הקריטריונים לאישור חופשה רגילה על ידי שירות בתי הסוהר:

1. סוג העבירה, טיבה ונסיבותיה שביצע האסיר וקטגוריית החופשות בה האסיר מסווג כאמור לעיל.
2. ריצוי תקופת מאסר מינימלית של האסיר:

שב”ס ישקול הוצאת אסיר לחופשה, רק לאחר שהאסיר ריצה רבע מתקופת מאסרו ובלבד שתקופה זו לא תפחת מחודשיים ויתרת מאסרו עד לסיום 2/3 מתקופת מאסרו לא תעלה על 15 שנים.

לגבי אסיר עולם שעונשו נקצב-שב”ס ישקול הוצאתו לחופשה, רק אם יתרת המאסר עד לסיום 2/3 מתקופת המאסר לא עולה על 10 שנים.

חריג: כאשר מדובר באסיר המרצה את מאסרו השלישי וטרם חלפו 7 שנים מסיום ריצוי מאסרו הקודם-הוצאתו לחופשה תישקל רק לאחר שהאסיר ריצה מחצית מתקופת מאסרו בכפוף לאמור לעיל.

חשוב לדעת: באם השופט קובע בגזר הדין כי עונש המאסר מתחיל ביום מעצר האסיר, תילקח בחשבון תקופה זו בחשבון לצורך סיום רבע מתקופת מאסרו לצורך שקילת אפשרות יציאת האסיר לחופשה.

3. התנהגות טובה של האסיר בכלא:

התנהגות טובה, כגון השתתפות של האסיר במסגרת טיפולית, שמירה על כללי המשמעת וסדר היום בכלא, עבודה סדירה-באם האסיר עובד בכלא, לימודים סדירים-באם האסיר שובץ ללימודים בכלא וכן הבעת נכונות של האסיר למסור בדיקות שתן לגילוי סמים בכל עת ותוצאות הבדיקות הינן נקיות.

4. מידת הסכנה הנשקפת לציבור מהאסיר במהלך החופשה והסיכוי שהאסיר לא ישוב מן החופשה.

דרישות נוספות באסירים ספציפיים או באסירים שעברו עבירות מסוימות:

• אסיר השפוט או חשוד בביצוע עבירות אלימות משפחה: נדרשת המלצה לחופשה של ועדת אלימות במשפחה או הוועדה להערכת מסוכנות, בטרם אישור החופשה.
• אסיר השפוט על עבירות מין או על עבירות מין בתוך המשפחה: נדרשת המלצה לחופשה של מעריך מסוכנות מינית, בטרם אישור החופשה ובעניינו של אסיר השפוט על עבירות מין בתוך המשפחה, תידרש גם המלצה לחופשה של הוועדה לגילוי עריות.
• אסיר המשתמש בסמים או מקבל תחליפי סם: במקרה זה האסיר נדרש למסור בדיקות שתן שליליות לסמים וכן נדרשת המלצת רופא שהאסיר יקבל תחליפי סם בעת החופשה.
• אסיר מאושפז ומטופל עקב בעיות נפשיות: נדרשת חוות דעת של מב”ן או פסיכיאטר למידת הסיכון של האסיר בהוצאתו לחופשה.
• אסיר חולה במחלה כרונית או ממושכת או סיים בסמוך אשפוז בבית חולים: נדרש אישור של רופא שירות בתיה סוהר הכולל את תנאי השחרור.
• אסיר השפוט מעל 7 שנות מאסר בעבירה שעונשה מעל 10 שנות מאסר: נדרש אישור של מפקד המחוז או סגנו או קצין ניהול אסירים אשר יחליטו לאחר התייעצות עם וועדה משותפת של גורמי שב”ס.
• אסיר השופט למאסר עולם שעונשו נקצב: ועדת אסירי עולם תעביר המלצותיה לגורמי שירות בתי הסוהר. התנאים ליציאה לחופשה: 1. האסיר ריצה רבע מתקופת המאסר שנקצבה לו. 2. יתרת מאסרו של האסיר עד לסיום ריצוי היא 2/3 מתקופת המאסר שנקצבה אינה עולה על 10 שנים.
• אסיר תושב חוץ: לא תאושר חופשתו אלא אם מסר כתובת לשהייה בעת החופשה בתחומי מדינת ישראל ואזרח ישראלי או תושב ישראלי הסכים לערוב לאסיר שיהיה בביתו או יתלווה אליו במהלך החופשה.
• אסיר תושב הרשות הפלסטינית: לא תאושר ככלל חופשה לאסיר תושב הרשות הפלסטינית, אלא במקרה מיוחד וחריג בו אין לאסיר מסוכנות ובנוסף, מסר כתובת לשהייה בעת החופשה בתחומי מדינת ישראל ואזרח ישראלי או תושב ישראלי הסכים לערוב לאסיר שיהיה בביתו או יתלווה אליו במהלך החופשה ובנוסף, האסיר ו/או הערב עמדו בתנאים ומסרו ערבויות כספיות להבטחת חזרת האסיר מהחופשה ובנוסף, שמו של האסיר נכלל בביקורת הגבולות.

תדירות החופשות ומשך החופשה:

ככלל, 3 חופשותיו הראשונות של האסיר יהיו עד 48 שעות, למעט באסיר השפוט למאסר מעל 7 שנים או אסיר עולם שעונשו נקצב שמשך החופשה של אסירים אלה תהיה עד 24 שעות אחת לחודשיים ו-3 החופשות הבאות יהיו למשך של עד 48 שעות.

מהחופשה השלישית באסירים רגילים ומהחופשה השביעית של אסירים במאסר מעל 7 שנים או אסירי עולם, על פי המפורט להלן:

• אסירים באגפים למשתלבים, הפרדה ואגפים שמורים: חופשה למשך 72 שעות, אחת לחודשיים, כאשר בין חופשה לחופשה יהיה פרק זמן של 60 ימים.
• אסירים באגפים למתקדמים: חופשה למשך 48 שעות, אחת לחודש, כאשר בין חופשה לחופשה יהיה פרק זמן של 14 ימים.
• אסירים באגף נ”ס, אג”ד ותורני: חופשה אחת לחודש, לסירוגין: פעם למשך 48 שעות ופעם למשך 72 שעות, כאשר בין חופשה לחופשה יהיה זמן של 14 ימים.
• אסירי עבודה באגפים לאסירי עבודה ואסירים תומכים באגף טעוני פיקוח ובמר”ש: חופשה למשך 72 שעות, אחת לחודש, כאשר בין חופשה לחופשה יהיה זמן של 14 ימים.
• אסירי עבודה בבית סוהר קציעות/רמון/נפחא: חופשה ראשונה למשך 72 שעות ומהחופשה השנייה, כל חופשה עד 96 שעות, אחת לחודש.
• אסירים בבית מעצר באילת: חופשה ראשונה למשך 72 שעות ומהחופשה השנייה, כל חופשה עד 96 שעות, אחת לחודש.
• אסירים באגפים לשיקום קבוצתי: חופשה למשך 72 שעות, כאשר בין חופשה לחופשה יהיה פרק זמן של 14 ימים.
• אסירים באגף לשיקום פרטני: חופשה למשך 96 שעות, פעמיים בחודש.
• אסירים באגף טעוני הגנה וטעוני פיקוח: לסירוגין: פעם למשך 48 שעות ופעם למשך 72 שעות, אחת לחודש, כאשר בין חופשה לחופשה יהיה פרק זמן של 14 ימים.
• אסירים במר”ש: על פי תדירות החופשות בבית הסוהר ממנו הועברו למר”ש.

חשוב לדעת: החופשה ניתנת כיחידה אחת ואינה ניתנת לפיצול. ימי חופשה של אסיר שלא נוצלו בשל החלטה בדבר עיכוב חופשותיו או בשל שלילת טובות הנאה-אינם ניתנים לצבירה.

מפקד מחוז או סגנו או קצין ניהול אסירים מחוזי מוסמך לאשר בקשת אסיר להקדים את ניצול ימי החופשה וכן לאשר חופשה נוספת בטרם הגיע המועד של החופשה.

תנאי החופשות:

התנאים להלן הן התנאים ששירות בתי הסוהר יכול לקבוע לאסיר: התייצבות במשטרה, שהייה בכתובת שנקבעה בשעות הלילה, אי כניסה לישוב מגוריו בלבד, ערב בן משפחה או אדם אחר, חוות דעת מב”ן, איסור על יציאה לחופשה בעת שאסיר אחר נמצא בחופשה, חופשה באזור מסוים, כל תנאי אחר שייקבע על ידי שריות בתי הסוהר.

הקדמת חופשות בשל חגים:

מפקד בית הסוהר או סגנו רשאי לאשר בקשת אסיר להקדים את חופשתו עד 14 ימים לפני המועד של החופשה בשל החגים הבאים:

• אסיר יהודי: ראש השנה, פסח.
• אסיר מוסלמי: עיד אל אדחה, עיד אל פיטר.
• אסיר נוצרי: חג המולד, פסחא.
• אסיר דרוזי: חג נבי שועייב, חג הקורבן.
• אסיר בן דת אחרת: שני ימי חג הנהוגים בדתו כפי שיקבע הנציב או סגנו בהתייעצות עם האגף לעדות לא יהודיות במשרד הפנים.

חופשה מטעמים מיוחדים לאסיר

מפקד המחוז או סגנו או קצין ניהול אסירים מחוזי מוסמך לאשר חופשה למשך של עד 48 שעות מטעמים מיוחדים לאסיר בסיווג חופשות ב’-1 או ב’-2 כמפורט להלן:

• ברית/זבד הבת-לרגל הולדת בנו או בתו של האסיר.
• פדיון בן בכור של האסיר.
• בר/בת מצווה-של בן או בת של האסיר.
• נישואין-טקס נישואין של האסיר או נישואי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של האסיר.
• מחלה אנושה-ביקור קרוב משפחה מדרגה ראשונה החולה במחלה אנושה.
• לוויה-במקרה של פטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה. במקרה זה, משך התקופה על פי מנהגי הדת של האסיר.
• אבל-במקרה של פטירה קרוב משפחה מדרגה ראשונה. במקרה זה, משך התקופה על פי מנהגי הדת של האסיר.
• עליה לקבר-עליה לקבר של קרוב משפחה מדרגה ראשונה ביום השלושים לפטירתו לגבי אסיר יהודי ולגבי אסירים בני דתות אחרות על פי מנהגי דתם.
• אזכרה-אזכרה ביום השנה הראשון לפטירת קרוב משפחה מדרגה ראשונה באישור רב בית הסוהר.
• הכנת תכנית שיקום לאחר שחרור-לצורך מפגש להכנת תכנית שיקום לאחר שחרור, על פי המלצת קצין שיקום או ראש תחום עו”ס או קצין אסירים או רב בית הסוהר.
• הליכי משפט-לצורך התייצבות בבית משפט אזרחי למתן עדות או לדיון אליו זומן כבעל דין.
• רפואה-לצורך קבלת טיפול רפואי מחוץ לבית הסוהר, בתנאי שרופא שב”ס קבע שהאסיר זקוק לטיפול והטיפול אינו יכול להינתן במתקני שירות בתי הסוהר. במקרה של מעל טיפול אחד תידרש חוות דעת של רופא המחוז.
• נסיבות הומניטאריות חריגות ומיוחדות.

חופשות תמריץ:

שירות בתי הסוהר מעודד אסירים לקחת חלק בפעילות מתקנת ובכללה, פעילות חינוכית, טיפולית, תחזוקה ותעסוקה יצרנית. אסיר הנוטל חלק בפעילות זו, זכאי לגמול כספי ובנוסף ניתן להעניק חופשת תמריץ לאסיר הנוטל חלק בפעילויות הנ”ל.

חשוב לדעת כי קיימת חשיבות רבה לייצוג של עורך דין לליווי אסיר עם כניסתו למאסר, לצורך הפנייתו וליוויו הן ביציאת האסיר לחופשות והן בהליך שיקומו של האסיר בתוככי הכלא, שיסייעו לאסיר בהעלאת סיכויי שחרורו בוועדת השחרורים.

למשרדי ניסיון רב בייצוג אסירים בבקשות ועתירות לחופשות ובליווי אסירים במאסר.

החוק חל על כל עבירות המין, לרבות עבירת התעללות גופנית, נפשית או מינית בחסר ישע, חטיפה לשם סחר בבני אדם למטרת ביצוע עבירת מין ועבירות פרסומי תועבה, אך למעט מי שהורשע בעבירות על פי חוק למניעת הטרדה מינית.

הערכת מסוכנות

קיימת חובה של מתן חוות דעת הערכת מסוכנות באשר לעבריין המין.

מעריך המסוכנות הינו רופא פסיכיאטר או פסיכולוג או עובד סוציאלי או קרימינולוג מטעם המרכז להערכת מסוכנות או מב”ן.

הערכת המסוכנות קובעת את עוצמת המסוכנות של עבריין המין, ומהי בדיוק מסוכנותו המינית, לדוגמה: האם הוא פדופיל ומסוכנותו המינית היא בעיקר כלפי ילדים, האם מסוכנותו המינית היא כלפי בנים או כלפי בנות וכדומה.

הערכת המסוכנות משמשת את בית המשפט ואת ועדת השחרורים, הן לצורך החלטת גזר הדין לנאשם, הן בהליך השחרור על תנאי של האסיר והן בהליך צו הפיקוח על פי חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין הן אם הוחלט בטרם נכנס לכלא על שחרורו למעצר הבית והן לאחר שחרורו מהמאסר וכן משמש את שירות בתי הסוהר באשר למתן חופשות לאסיר.

הדיון בבית המשפט

בית המשפט לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, רשאי להטיל על עבריין המין צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע, אם קבע שרמת הסיכון של עבריין המין, אינה נמוכה.

בית המשפט יקיים דיון בעניין צו הפיקוח, מיזמתו או לבקשת נציג היועץ המשפטי לממשלה או באם הורשע עבריין המין בעברית מין שנפגע העבירה בה היה קטין.

הדיון בבית המשפט יתקיים בסמוך לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נדון לעונש של מאסר בפועל, בטרם שחרורו מן המאסר.

צו הפיקוח ותנאיו

בית המשפט יקבע את התנאים כדלהלן:

(1)   חובת התייצבות והודעה על פרטיו של עבריין המין כמו שמו וכינויים אחרים שיש לו, מספר תעודת הזהות או הדרכון שלו, תצלומו העדכני, מקום מגוריו והכתובת בה הוא שוהה תמיד, מקום עבודתו, מספר הרישוי של הרכב שבשימושו, מספרי טלפון שבשימושו ודרכי התקשרות אחרות עמו, כתובת בה הוא שוהה או עתיד לשהות לפחות שבעה ימים ברציפות וכן הודעה על כל שינוי בפרטים לעיל.

(2)   חובת קיום מפגשים עם קצין פיקוח, במועדים ובתדירות שיקבע קצין הפיקוח מעת לעת.

 (3)   חובת שיתוף פעולה עם קצין פיקוח, ובכלל זה חובת התייצבות לביצוע הערכת מסוכנות על פי דרישתו.

(4)   חובת קיום תנאים הקבועים בצו הפיקוח.

בית המשפט על פי שיקול דעתו רשאי לקבוע את התנאים כדלהלן בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת:

(1)   מגבלה על צריכת משקאות משכרים, או שימוש בסמים מסוכנים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל”ג-1973 (בחוק זה – סמים מסוכנים).

(2)   מגבלה על החזקת חומר או כל דבר שנועד לעורר מינית.

(3)   מגבלה על נהיגה בכלי רכב או על נהיגה בכלי רכב בלא נוכחות אחר.

(4)   מגבלה על הימצאות מחוץ למקום המגורים בשעות מסוימות.

(5)   מגבלה על הימצאות בסביבת מקומות מסוימים.

(6)   מגבלה על קיום קשר עם עברייני מין.

(7)   מגבלה על התחברות עם קטינים.

(8)   מגבלה על רכישה, החזקה או נשיאה של חפצים מסוימים, בין במישרין ובין בעקיפין.

(9)   מגבלה על פגישה עם נפגע העבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו.

(10)  מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, בין בתמורה ובין בהתנדבות.

(11)  מגבלה לעניין מקום מגורים או עבודה.

(12)  מגבלה לעניין שימוש בשירותי אינטרנט.

בנוסף לכך, בית המשפט רשאי לקבוע על פי שיקול דעתו, סמכויות שיינתנו לקציני הפיקוח לצורך מילוי תפקידם (סעיף 18 לחוק-ראה להלן סמכויות קציני הפיקוח).

משך תקופת צו הפיקוח

התקופה המקסימלית לתוקפו של צו הפיקוח היא עד חמש שנים.

הוציא בית המשפט צו פיקוח לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, רשאי הוא, בתוך התקופה המרבית, להאריך את הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות, במצטבר, על התקופה המרבית, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת, אינה נמוכה, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את הצו גם לא בתוך תקופת הפיקוח אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שההארכה האמורה בוצעה במסגרת התקופה המרבית.

בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט להוציא צו פיקוח חדש לגבי עבריין מין, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת היא גבוהה; הוראות פרק זה יחולו על דיון כאמור בשינוים המחויבים.

סמכויות קציני הפיקוח

לקצין פיקוח יהיו הסמכויות המפורטות להלן לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה, ככל שקבע אותן בית המשפט בצו פיקוח, כדי למנוע ביצוע עבירת מין נוספת:

(1)   לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו.

(2)   לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים מידע, וכן למסור מידע לבני משפחה אלה.

(2א) לדרוש מעבריין המין למסור לו פלט הנמצא בהחזקתו או בשליטתו.

 (3)   לבקש מכל אדם, שאינו אדם כאמור בפסקת משנה (2), למסור לו מידע, ובלבד שאין באופן בקשת המידע כדי לגלות את זהותו של עבריין המין כמי שמצוי בפיקוח ובמעקב לפי חוק זה.

 (3א) לבקש ממעסיק של עבריין המין למסור לו פלט, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין ובכפוף להסכמת המעסיק למסירת הפלט כאמור.

(4)   להיכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו.

(5)   לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב; בפסקה זו, “חיפוש על גופו” – חיפוש על פני גופו של עבריין המין, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ”ו-1996.

 (6)   לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו, והכל בנוכחותו.

 (6א) לחדור לחומר מחשב הנמצא בהחזקתו או בשליטתו של עבריין המין ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור או להעתיקו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

• בצו הפיקוח נקבעו המטרות לביצוע הפעולות כאמור והתנאים לביצוען, באופן שלא תיפגע פרטיותו של עבריין המין או של אדם אחר מעבר לנדרש;
• הפעולות יבוצעו בידי אדם המיומן לכך;
• חדירה כאמור תיעשה בנוכחותו של עבריין המין;
• חדירה כאמור לחומר מחשב במקום עבודתו של עבריין המין תיעשה בהסכמת המעסיק, ובתנאי שהמעסיק יודע שאותו אדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, והכל באופן שלא יהיה בו כדי לגלות מידע שאינו ידוע למעסיק לגבי עבריין המין;

 (7)   לתפוס חפץ כמשמעותו בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [מעצר וחיפוש], התשכ”ט-1969 (בסעיף זה – הפקודה) אם היה לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ מתבצעת הפרה של תנאי הפיקוח והמעקב; על תפיסת חפץ כאמור יחולו הוראות סעיפים 27, 28 סיפה ו-32 עד 42 לפקודה, בשינויים המחויבים.

(8)   לתת באישור מפקד יחידת הפיקוח אישור לעבריין המין בענין העסקתו, בין בתמורה ובין בהתנדבות.

 (9)   לדרוש מעבריין המין לתת דגימת נשיפה כהגדרתה בסעיף 64ב(א1) לפקודת התעבורה, או דגימת שתן לבדיקת הימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו, לאחר שמסר לו את מטרת נטילת הדגימה כאמור וביקש את הסכמתו לכך ולאחר שהסביר לו כי סירוב לתת דגימה כאמור ייחשב הפרה של צו הפיקוח; נטילה של דגימה לפי הוראות פסקה זו, תיעשה באופן ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על בריאותו של עבריין המין, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה ואי-נוחות.

 (10)  לבקש מאדם או למסור לאדם, באישור מפקד יחידת הפיקוח, מידע הנדרש כדי למלא אחר תנאי הפיקוח והמענק או הנוגע לתנאי הפיקוח והמעקב של עבריין המין, אף אם יש בכך כדי לגלות שאדם הוא עבריין מין או שהוא מצוי בפיקוח ובמעקב, ובלבד שהתקיימו כל אלה.

• בנסיבות העניין לא ניתן להשיג מידע או למסור מידע כאמור בדרך שלא תגלה את הפרטים האמורים;
• הדבר דרוש כדי למנוע סכנה מידית לשלומו של אדם.

עונש על הפרת צו הפיקוח

המפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו, דינו – מאסר שנתיים.

עיון חוזר וערר:

עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח לפי פרק ג’, או נציג היועץ המשפטי לממשלה רשאי:

(1)  לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר בצו, ובכלל זה בתנאי מתנאי תכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות; ואולם רשאי בית המשפט לדחות בקשה כאמור על הסף, אם שוכנע שעל פניה הבקשה אינה מגלה עילה, או שהיא טורדנית או קנטרנית;

(2)  להגיש ערר לבית משפט שלערעור על החלטה בעניין צו הפיקוח, תנאיו, משכו וסמכויות שניתנו לקציני הפיקוח. וכן ניתן להגיש ערר על החלטה בעיון חוזר.

חשוב לדעת כי קיימת חשיבות רבה לייצוג של עורך דין לליווי אסיר עם כניסתו למאסר, לצורך הפנייתו וליוויו בהליך שיקומי בתוככי הכלא, שיועילו לאסיר בהפחתת מסוכנותו המינית, שתסייע לאסיר בהעלאת סיכויי שחרורו בוועדת השחרורים וכן בהעלאת סיכויי האסיר להיכנס לקבל חופשות במהלך מאסרו וכן בהקלה בתנאי הפיקוח או היקפם ובהפחתת משך התקופה של צו הפיקוח.

למשרדי ניסיון רב בייצוג אסירים עברייני מין על מנת לשלבם בהליך שיקומי בעת מאסרם על מנת להעלאות את סיכויי השחרור בוועדת שחרורים, ועל מנת להפחית את תנאיי ותקופת צו הפיקוח.

קיימים שני סוגים של עתירות אסירים, הסוג הראשון זה עתירת אסיר לצורך מימוש זכויותיו בכלא והסוג השני זה עתירת אסיר כנגד החלטת ועדת השחרורים שלא לשחררו וכדומה.

במדריך זה אכתוב על עתירת אסיר לצורך מימוש זכויותיו.

אסיר או עציר רשאי להגיש עתירה בכל הנוגע לזכויותיו כמו תנאי מאסרו או מעצרו, שילובו בהליך שיקומי, שילובו כאסיר עבודה, מעבר לכלא אחר, מעבר לאגף תורני, טיפול רפואי, קיום התייחדות, יציאה לחופשות, סיווג האסיר ועד לסוג הארוחות שהוא מקבל בכלא.

בטרם הגשת עתירת אסיר, יש למצות את ההליך מול הגורם המנהלי – שירות בתי הסוהר ולהגיש אליו בקשה מנומקת בטרם הגשת העתירה לבית המשפט ורק במידה ששב”ס מסרב לבקשה, ניתן להגיש עתירה לבית המשפט.

דיון בנושא העתירה יתקיים בבית המשפט לעניינים מנהליים בפני שופט אחד באזור שיפוטו של בית הסוהר של האסיר.

במידה ובית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירת האסיר, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון תוך 30 יום מיום ההחלטה אם ניתנה בפני העותר או תוך 30 יום מהיום בו הומצאה ההחלטה לעותר ההחלטה במקרה שההחלטה ניתנה שלא בפניו.

חשוב לדעת כי קיימת חשיבות רבה לייצוג האסיר על ידי עורך דין כבר עם כניסתו למאסר, לצורך הפנייתו וליוויו בזכויותיו בכלא ובהליך השיקומי בתוככי הכלא, שיועילו לאסיר בהעלאת סיכויי שחרורו בוועדת השחרורים ובשמירת זכויותיו בכלא.

הרכב הוועדה:

מי שמוסמך לדון בעניין שחרורם של האסירים (למעט אסירים הנושאים עונש של מאסר עולם), היא וועדת השחרורים המורכבת משופט בית משפט ואנשי מקצוע כמו קרימינולוג, עובד סוציאלי, פסיכולוג,  איש חינוך, וכן קצין של  שירות בתי הסוהר.

סמכות הוועדה ושיקוליה:

החוק קובע, כי אסיר המרצה עונש מאסר שבין שלושה חודשים לשישה חודשים-נציב שירות בתי הסוהר יכול לשחררו על תנאי, אם האסיר נשא שני שלישים מתקופת מאסרו ובאם הנציב שוכנע כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

החוק עוד קובע, כי אסיר המרצה עונש של למעלה משישה חודשים שנשא שני שליש מתקופת מאסרו, רשאית וועדת השחרורים לשחררו בהתחשב בנתונים הבאים הבאים:

• האסיר הוכיח כי הוא ראוי לשחרור וכי הוא אינו מסכן את שלום הציבור.
• שיקומו של האסיר והתנהגותו בכלא.
• נסיבות ביצוע העבירה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, קנס או פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, שהוא חויב בהם בגזר הדין כאמור, האם שילמם ואם לא שילמם – הסיבות לכך, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה.
• תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים.
• הרשעותיו הקודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן;
• דיונים קודמים בוועדות בעניינו של האסיר והחלטות בהם, לרבות בעניין ביטול שחרורו על-תנאי.
• הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו;
• התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן: (א)   התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר; (ב)   גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו; (ג)    שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973 (להלן – סם מסוכן); (ד)   גמילה משימוש בסם מסוכן; (ה)   עבירה פלילית שעבר האסיר וסוג העבירה; (ו)    התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר; (ז)    מעורבות בפעילות עבריינית, בין בתוך כותלי בית הסוהר ובין מחוץ להם; (ח)   בריחה מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד.
• חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות, בין השאר בנושא גילוי עריות, אלימות במשפחה ובריאות הנפש.
• חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, לעניין שחרורו על-תנאי של האסיר, כמפורט להלן, שלה יינתן משקל גדול יותר ככל שהחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר.
• חוות דעת הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית; לעניין זה תובא בחשבון גם מידת הפיקוח על התכנית המוצעת על ידי הרשות לשיקום האסיר.
• חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתכנית שיקום ושהוא אינו מגלה דפוסי התנהגות עבריינית.
• חוות דעת שלפיה אין האסיר מתאים לשיקום.
• לעניין אסיר שהוטל עליו בצו מבחן לפי פקודת המבחן, לעמוד בפיקוחו של קצין מבחן לאחר שחרורו מהמאסר – חוות דעת של שירות המבחן, אם ניתנה, לענין שחרורו על-תנאי של האסיר.
• נתונים אישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי.

בעניין אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת אלימות או עבירת מין בתוך המשפחה, תידרש חוות דעת לעניין מסוכנותו של האסיר לציבור ולנפגע העבירה בשל שחרורו.

בעניין שחרורו של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין או הלוקה בנפשו, תידרש חוות דעת לעניין מסוכנותו של האסיר לציבור.

תנאי השחרור שבסמכות הוועדה:

הוועדה רשאית לקבוע תנאי שחרור לאסיר כדלהלן:

• שהאסיר לא יעבור עבירה נוספת במשך תקופה התנאי-היא תום תקופת מאסרו אילולא לא שוחרר האסיר מהמאסר.
• תכנית שיקומית מטעם הרשות לשיקום האסיר או בתכנית מטעם שירות המבחן.
• התייצבות בתחנת המשטרה בתקופה שתיקבע.
• איסור יציאת האסיר מן הארץ
• מגבלות נוספות על האסיר כדוגמת מעצר בית לילי של האסיר וכן מגבלות על אסיר עבריין מין.
• מעצר בית של האסיר בפיקוח אלקטרוני.

שחרור על תנאי על ידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים

בשונה מהאמור לעיל, כאשר מדובר באסיר הנושא מאסר שמעל ל-3 חודשים ועד ל-12 חודשי מאסר (למעט אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין או אלימות או אסיר חולה נפש או אסיר קטין בתום שני השליש) שנשא לפחות שני שליש מתקופת מאסרו. היחידה לשחרור ממאסרים קצרים היא זו שתהיה מוסמכת לדון בעניינו של האסיר.

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים מורכבת מראש היחידה, קצין בדרגת גונדר משנה, ראש ענף כליאה וראש ענף תקון.

הדיון ביחידה בעניין שחרורו של האסיר הינו על יסוד הבקשה המסמכים וחוות הדעת על האסיר.

תנאי השחרור, הניתנים ביחידה למאסרים קצרים,  זהים לתנאים המוטלים על ידי וועדת שחרורים שנימנו לעיל, למעט החלת תנאי על האסיר של מעצר בפיקוח אלקטרוני או בערבות. כמו כן היחידה רשאית להטיל תנאי שחרור נוספים ולשנותם בכל עת. לאסיר מונפק רישיון אסיר זהה לוועדת שחרורים. זכות ערעור על החלטת היחידה – לאסיר בלבד. הפקעת רישיון והארכת תקופת רישיון בסמכות וועדת שחרורים בלבד.

בקשת שחרור על תנאי ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים תוגש על ידי האסיר או בא כוחו וקיימת חובה לנמק את הבקשה מדוע האסיר ראוי לשחרור מוקדם ומדוע שחרור האסיר אינו מסכן את שלום הציבור.

סמכות הוועדה בנושא שחרור אסירים מטעמים רפואיים

1. הועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו-שחרור מוחלט, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, בהתקיים אחד מאלה:
2. ימיו של האסיר ספורים, ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, בשל חולניותו.
3. מצבו הרפואי של האסיר הוא כמפורט בסעיפים  (א) או (ב) להלן, ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט:

(א)   האסיר זקוק באופן קבוע להנשמה באמצעי מלאכותי, בשל חוסר יכולת לנשום באופן עצמוני;

(ב)   האסיר מחוסר הכרה באופן קבוע או נמצא במצב דמנציה מתקדמת, שבשלהם הוא זקוק להשגחה רצופה במשך 24 שעות ביממה; לעניין זה, “דמנציה מתקדמת” – אי-התמצאות בזמן ובמקום באופן קבוע מפאת מצב גופני או בשל ירידה קוגניטיבית.

• הוועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, שחרור זמני למשך של עד חצי שנה (ניתן להאריך את השחרור לתקופות נוספות של חצי שנה כל אחת) וזאת, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, ובלבד שהאסיר הוא אחד מאלה:
• ימיו של האסיר ספורים ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, בשל חולניותו.
• אסיר החולה במחלת הסרטן או אסיר שעבר או שעומד לעבור השתלה של איבר חיוני, ואשר בשל כך עליו לקבל טיפול רפואי שיש בו כדי לסכן את חייו באופן ממשי והטיפול מלווה בירידה ניכרת בתפקוד ובסבל רב.

בבואה להחליט על שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים, תשקול הועדה גם שיקולים של טובת הציבור, לרבות שלום משפחתו של האסיר ושלום נפגע העבירה ומשפחתו.

סמכות הוועדה בעניין אסירים הנושאים עונש של מאסר עולם

בעניין אסירים הנושאים עונש מאסר עולם, ועדת השחרורים המיוחדת הדנה בעניינם, רשאית להמליץ בפני נשיא המדינה על קציבת עונשם לאחר שחלפו לפחות 7 שנים מעת שהחלו לשאת את מאסרם. תקופת קציבת העונש המינימלית היא 30 שנה.

ועדת השחרורים המיוחדת הדנה בעניינו של אסיר עולם, רשאית לשחררו באם עונשו של אסיר העולם נקצב, האסיר נשא שני שלישים מהתקופה וכי הוועדה שוכנעה כי אסיר העולם ראוי לשחרור ושחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

נוסף על כך, תשקול ועדת השחרורים המיוחדת, שיקולים נוספים, בנוסף על השיקולים בעניינו של אסיר רגיל שהובאו לעיל, כמו האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.

הדיון בוועדת השחרורים:

הדיון בוועדת השחרורים הרגילה או המיוחדת או בשחרור מטעמים רפואיים, יתקיים בנוכחות האסיר, עורך דינו וכן בנוכחות נציג היועץ המשפטי לממשלה.

דיון חוזר בעניינו של אסיר שלא שוחרר:

אסיר רשאי להגיש בקשה מנומקת לקיום דיון חוזר בעניין שחרורו על תנאי, במקרה שהוועדה החליטה לא לשחררו, במקרים הבאים:

• האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי, בתום חצי שנה לפחות ממועד החלטת הוועדה שלא לשחררו, ולגבי אסיר עולם – בתום שנה לפחות מהמועד האמור, והוועדה סברה כי חל שינוי בנסיבות שהיוו בסיס להחלטתה שלא לשחרר את האסיר, המצדיק קיומו של דיון חוזר.
• האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי, במועד מוקדם יותר מהמועדים הנ”ל, והוצגו לפני הוועדה עובדות שלא היו ידועות ולא היו יכולות להיות ידועות לאסיר לפני ההחלטה שלא לשחררו, אשר מצדיקות קיומו של דיון חוזר.
• בנוסף, יכולה הוועדה לשוב לדון בהחלטה על אי שחרורו של אסיר בכל אחד מהמקרים הבאים: הוועדה קבעה מראש בהחלטתה כי תקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של האסיר, במועד שקבעה, או בהתקיים תנאי שקבעה; הרשות לשיקום האסיר ביקשה מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפות האסיר בתכנית שיקום שהכינה לו; שירות המבחן ביקש מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפותו בתכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן; היועץ המשפטי לממשלה ביקש מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של האסיר, בשל שיקולים ציבוריים המצדיקים זאת.

ערעור על החלטת הוועדה:

האסיר רשאי להגיש עתירה לבית המשפט כנגד החלטת נציב שב”ס וכנגד החלטת ועדת השחרורים כולל החלטה שלא לשחרר על תנאי והחלטה לבטל את השחרור על תנאי.

דיון מעקבי בעניינו של אסיר ששוחרר על תנאי ממאסר:

אסיר ששוחרר בשחרור מוקדם, הוועדה קובעת בדרך כלל, דיון בבית המשפט למעקב אם האסיר מקיים את התנאים שנקבעו לו על ידי הוועדה ובחוק.

ביטול שחרורו של אסיר ששוחרר:

אסיר ששוחרר על תנאי ועבר עבירה נוספת בתקופת התנאי, תבטל הועדה את שחרורו ותחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי אלא אם מדובר בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, הוועדה רשאית להורות על המשך שחרורו של האסיר.

אסיר ששוחרר על תנאי, והפר תנאי מהתנאים שקבעה הוועדה או הקבועים בחוק, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה. אם החליטה הוועדה שלא לבטל את השחרור, תזהיר את המשוחרר לבל ישוב להפר את תנאי שחרורו, ורשאית היא לקבוע שתחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה – תקופה שתחילתה ביום האזהרה ואורכה כאורך תקופת התנאי.

ועדת השחרורים יכולה לבטל שחרור אסיר גם בשל מידע כוזב שבשלו שוחרר האסיר.

מומלץ לפנות לעו”ד העוסק בתחום כבר בתחילת המאסר, בכדי שעורך הדין ידאג לשילובו של האסיר בהליך שיקומי בתוככי הכלא כבר בתחילת המאסר, דבר שיש לו השפעה רבה על החלטת הוועדה בעניין שחרור האסיר.

משרדינו עוסק רבות בליווי וטיפול באסירים בטרם שחרורם וכן בייצוגם בוועדת השחרורים וצבר הצלחות רבות של שחרורים של אסירים בוועדות השחרורים.