חופש הדת והפולחן הינו מערכי היסוד של מדינת ישראל[1], כך במגילת העצמאות נאמר שמדינת ישראל תבטיח חופש דת…

ישנם הרואים את חופש הדת והפולחן כמצוי גם בגדר כיבוד הזכויות על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו[2]. זכות זו של חופש הדת והפולחן עלולה להתנגש, ובמקרה של מעצר או חלופת מעצר בית היא אכן מתנגשת בהוראות החוק שעניינן מעצר ובכגון אלה נחוצים האיזונים המעוגנים בנסיבות הספציפיות, על פי השכל הישר וניסיון החיים.

אסקור מספר פסקי דין בעניין זה:

בפסק הדין בעניין אזברגה[3]  סוקרה בהרחבה הזכות להקלה בתנאי שחרור ממעצר בית לצורכי דת ופולחן. בפסק הדין נדונה בקשת ערר בה טען העורר שהוא שייח’ המקפיד על קיום קפדני של מצוות דתו ובכללן תפילה במסגד, וביקש לאפשר לו מדי יום בשעות קבועות יציאות ממעצר הבית שבו הוא נתון בליווי מפקח לשם השתתפות בחמש התפילות במסגד הנמצא במרחק של כ-300 מטר ממקום מעצר הבית בכפר קלנסואה. עוד צוין בבקשה, כי העורר שוהה חודשיים במעצר בית ויצא לתפילות הרמדאן ללא הפרת תנאים ועל כן זכאי הוא לאמון. עוד נטען כי איסור יציאתו לתפילה במסגד אינו מכבד את זכותו החוקתית של העורר לחופש דת ופולחן.

המשיבה טענה כי עיון חוזר טעון שינוי נסיבות, והדבר לא אירע וכן כי יש קושי בפיקוח על עמידת העורר בתנאי מעצר הבית וכי בתקופת הרמדאן ניתנה האפשרות ליציאה נוכח חשיבות התקופה וכדי שלא ליצור אפליה.

לאחר סקירת המקורות היהודיים והמוסלמיים ע”י כבוד השופט א’ רובינשטיין,  נאמר על ידו כי עניינים שבנוהג דתי מושרש ומכובד, בדרגה גבוהה, באים לא אחת בפני בתי המשפט בישראל, והשאלה היא בעניינו של האיזון הנכון בין הזכות לתפילות בציבור, גם אם עוצמתה הדתית היא ביסודה ברובה בדרגה של נוהג רצוי, לבין אילוצי מעצר. ברור שיש הבדל, שאין צורך להידרש אליו בין העברת פלוני – חלילה – על מצוות דתו מן הסוג של “ייהרג ואל יעבור”, לבין מתן אפשרות ליישם נוהג רצוי.

בהמשך מסיק כבוד השופט כי התייחסות בית המשפט הן ליהודים והן למוסלמים והן לבני עדות אחרות לפי המקובל בדתותיהן. צריכה להיות נתונה למגמה של בדיקה חיובית ככל שהנסיבות מאפשרות אך תוך שיקול דעת של כל  מקרה לגופו, ויתכנו גם מקרים שבהם הדבר לא יאושר. על בית המשפט לשקול את האיזון שבין עילות המעצר שבדין כגון מסוכנות, שיבוש והימלטות מאימת הדין לבין משאלת התפילה בציבור.

במקרה זה הוחלט ע”י בית המשפט כי העורר יוכל לצאת לתפילת יום השישי במסגד ולאחר מספר חודשים יינתן לו לצאת גם לתפילה אחת ביום במשך כל אחד מימות השבוע כל זאת בליווי המפקח.

בעניין מג’יד[4]  ביקש העורר שהואשם בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, ושיבוש והדחה בחקירה, לצאת לתפילות חג הרמדאן בשעות הערב וכן בצהרי יום שישי, ובנוסף ביקש העורר לצאת במשך כל שעות היום בכל אחד משלושת ימי חג עיד אל פיטר.

בית המשפט איזן בין המסוכנות הנשקפת מן המבקש והחשש משיבוש ההליכים לבין זכות המבקש לממש את חופש הדת והפולחן ונעתר לבקשתו באשר ליציאה לתפילות חג הרמדאן. באשר ליציאת העורר במשך כל שעות היום במהלך שלושת ימי חג עיד אל פיטר ציין בית המשפט כי הבקשה אינה מידתית, אינה הולמת את נסיבות המקרה ואין בה כדי לאיין מסוכנות המבקש ומועדותו ולכן דחה את בקשתו.

בעניין פלוני[5] שהינו חולה במחלת האיידס והורשע בעבירת אינוס בחוסה, הוגשה בקשה בטרם נגזר דינו  לאפשר לו יציאה יומית לבית הכנסת.

בית המשפט התחשב בכך שמועד הבקשה היה סמוך לחודש אלול ולקראת הימים הנוראים ואפשר לעורר לצאת לתפילות בשבתות בשעות הבוקר לבית הכנסת בליווי מפקח.

בעניין פלוני[6]  שהורשע יחד עם אשתו לשעבר בעבירת התעללות בנסיבות אינוס כנגד בנם התינוק, התבקש בית המשפט ואפשר לו לצאת לחו”ל במסגרת טיול מאורגן לקובה, אך משנקבע מועד למתן הכרעת הדין בסמוך לנסיעה, בוטל ההיתר ועוכבה יציאתו לחו”ל, ערר על כך נדחה על ידי בית המשפט ובהחלטה נאמר כי אין להשוות נאשם שהורשע לנאשם שחזקת החפות עומדת לו ולכן בצדק ביטל בית משפט קמא את ההיתר שנתן לעורר לצאת לטיול לקובה.

בהמשך הגיש העורר בקשה להיתר יציאה לעיר אומן שבאוקראינה מאחר והוא נוסע לשם מידי שנה לצורך קיום אמנותו ומדובר במקום תפילה מיוחד שבראש השנה יש בו התרוממות רוח והוא מאמין שהביקור עשוי לעזור לו בגזירת עונשו.

בית המשפט לא נעתר לבקשת העורר בשל כך שהעורר לא נהנה מחזקת החפות לאחר הרשעתו וטרם גזירת דינו והוסיף כי העורר עשה במספר הזדמנויות מתועד מעשים מיניים קשים בתינוק בן פחות משנה, וכי מדיניות שיפוטית נכונה היא כי המורשע בעבירות חמורות לא ייצא כלל מהארץ בטרם נגזר עונשו מחשש להימלטות, אלא אם כן מדובר בעניין דחוף ביותר ללא תחליף, כמו בנושאים רפואיים.

בית המשפט הוסיף כי העורר יכול להתפלל בבית כנסת בישראל אשר יחפוץ בו ולכן הזכות הבסיסית של תפילה בציבור אינה נפגעת.

בעניין אריק ניסנוב[7] התבקש בית המשפט לאשר לעורר אשר הואשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה על רקע גזעני לצאת מביתו בתקופת החגים ובימות החול לתפילות בבית הכנסת תוך ציון שהעורר הינו החזן ובעל התוקע בבית הכנסת וכן שאי אישור לכך מהווה פגיעה מיותרת ובלתי מידתית בזכות היסוד לפולחן בעיקר כשמדובר באדם דתי כאשר השתתפותו בתפילות בציבור ובפרט בחגים, חשובה לנפשו עד מאוד.

המשיבה טענה כי מדובר בבית כנסת באותה השכונה בה בוצעו המעשים ולכן לא ניתן לתת אמון בעורר. בית המשפט לא נעתר לבקשת העורר וציין כי מדובר בחבלה על רקע גזעני בשל היותם של המתלוננים ערבים ומדובר בפעילות אכזרית ואלימה, ובשל כך שהבקשה הוגשה זמן קצר לאחר ההחלטה לשחרר את הנאשם למעצר בית אין לכרסם בה בשלב כה מוקדם.

בעניין פלוני[8]  הואשם העורר בעבירות מין חמורות בתוך המשפחה, לאחר הרשעתו וטרם גזר דינו ביקש העורר בערכאה קמא להשתתף בתפילת החג בערב פסח. בית המשפט קמא דחה את בקשתו בשל כך שאיננו נמנה על המגזר הדתי – חרדי.

בערר שהוגש הורחבה בקשתו לאשר לו ליציאה גם בחג הפסח עצמו תוך ציון שאין נפקות לכך שהוא איננו דתי – חרדי.

המשיבה ציינה כי לאחר הרשעתו חזקת החפות לא עומדת לו ולכן אין לאפשר את יציאתו כמבוקש בשל החשש שינצל זאת כדי לברוח.

בית המשפט נעתר לבקשת העורר וציין בהחלטתו כי אין חשיבות לזרם הדתי של העורר וישנה חשיבות לעניין החשש לבריחה בעת שייצא לבית הכנסת, ובשל כך שהעורר לא הפר עד כה את תנאי שחרורו נעתר בית המשפט לבקשה ובתנאי שילווה העורר ביציאה לבית הכנסת על ידיד שני משמורנים (אביו ואחיו) מרגע צאתו מהבית ועד חזרתו.

בעניין מנדל[9]  התבקש בית המשפט ע”י העורר לאפשר לו לצאת לתפילות כל בוקר ולכלל תפילות השבת, לחזור למקום עבודתו, ולהופיע בבתי משפט ובתי דין.

המשיבה טענה כי במשך 3 חודשים התקיימו מספר רב של דיונים וניתנו הקלות רבות בתנאי חלופת המעצר בהשוואה לתנאים מגבילים שנקבעו בראשית הדרך וטרם חלף זמן דיו שיצדיק שיקולן של הקלות נוספות בתנאי המעצר. בית המשפט דחה את הערר בשל טענות המשיבה ואמר כי מעבר ארבעה חודשים מאז מתן ההחלטה אינו מצדיק את שינויה בשל יסוד חלוף הזמן גרידא.

[1] בש”פ 10697/05 עבדל אזברגה נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 6.12.2005) (להלן: פרשת אזברגה).

[2] אהרן ברק “פרשנות במשפט: פרשנות חוקתית” נבו הוצאה לאור  430 (התשנ”ה – 1995).

[3]  פרשת אזברגה, ה”ש 27.

[4] מ”ת 5674-04-14 מג’יד חג’אזי נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.7.2014).

[5] בש”פ 6037/11 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.8.2011).

[6] בש”פ 6060/10 פלוני נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.8.2010).

[7] בש”פ 6524/14 אריק ניסנוב נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.10.2014).

[8] בש”פ 2453/10 פלוני נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.3.2010).

[9] עמ”ת 27631-02-11 מנדל נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.7.2011).

כל שינוי ו/או הקלה בתנאי חלופת המעצר שנקבעו לעצור מחייבים, הגשת בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52.(א) לחוק המעצרים אם מטעם הנאשם שעותר לאפשר לו “חלונות” במעצר הבית או הקלות אחרות ואם מטעם המאשימה הסבורה שיש להוסיף תנאים מגבילים או לשנות את הקיימים.

בסעיף החוק נאמר כך:

“עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה”.

הדרך הראויה לעתור להקלה בתנאי מעצר הבית היא הגשת בקשה לעיון חוזר במהלכה על בית המשפט לתת לשני הצדדים לטעון לפניו על מנת שיוכלו להסביר טעמיהם,

עמדה זו נתמכת גם בגישת בתי המשפט שנוהגים לראות בבקשה ליציאה ממעצר בית כבקשה לעיון חוזר[1]. עמדה זו אף מעוגנת בנוסחו של הסעיף הנוקט בלשון רחבה לפיה ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר “בענין הנוגע למעצר, לשחרור…”.

דיון בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים יש לקיים, בהתאם לסעיף 57(א) לחוק המעצרים, במעמד הצדדים (אלא אם כן הצדדים מוותרים על דיון כזה), ובאופן שיתאפשר לשני הצדדים להעלות טענותיהם[2] .

באחד מן המקרים הבאים ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט:

א. נתגלו עובדות חדשות.

ב. נשתנו הנסיבות. 

ג. עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה.

ניתן תמיד גם להגיש בקשה לעיון חוזר לאותה הערכאה שדנה בעניין המעצר או להגיש בקשה לערור בפני הערכאה שלערור.

ערר

כאשר כבר הוגשה בקשה לעיון חוזר ובית המשפט החליט בבקשה, ניתן לערור על ההחלטה בבית המשפט שלערור[3] בתוך 30 יום מיום שניתנה החלטת בית המשפט קמא[4] ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד האמור מטעמים שיירשמו. החלטת בית משפט שלום או מחוזי בעיון חוזר נתונה לערר בזכות בערכאה דלמעלה, הגשת ערר שני לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי (שהוגשה על עיון חוזר בבית המשפט השלום) מחייבת רשות לערור מאת בית המשפט העליון.

בסעיף החוק נאמר כך:

“עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטת בית משפט בענין הנוגע למעצר, לשחרור, להפרת תנאי ערובה או להחלטה בבקשה לעיון חוזר, וכן רשאי ערב לערור בענין ערבותו, בפני בית משפט שלערעור, שידון בערר בשופט יחיד.

על החלטת בית המשפט המחוזי בערר לפי סעיף קטן (א) רשאי כל אחד מהמפורטים באותו סעיף קטן לפנות בבקשה למתן רשות לערור לפני בית המשפט העליון;

בית המשפט העליון ידון בבקשה בשופט יחיד, ואולם רשאי בית המשפט העליון לדחות את הבקשה על הסף, בלא דיון בנוכחות הצדיים; ניתנה רשות לערור כאמור, ידון בו בית המשפט העליון בשופט יחיד ורשאי הוא לדון בבקשת רשות ערר כאילו היתה ערר.

השופט הדן בערר, רשאי להיזקק לחומר ראיות חדש, שניתוסף מאז הדיון בבית משפט קמא.”

סמכות בית המשפט הן בבקשת עיון חוזר והן בבקשת ערר הינה: לקיים את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה או לבטלה ולתת החלטה אחרת במקומה[5].

כאשר בית המשפט החליט על שחרור בערובה או על שחרור ללא ערובה של אדם שהיה במעצר בעת מתן ההחלטה, והודיע היועץ המשפטי לממשלה או תובע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערור עליה, רשאי בית המשפט לצוות על השהיית ביצוע השחרור[6] לתקופה שיקצוב ושלא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה והערר יוגש בהקדם האפשרי בתוך התקופה שנקצבה[7]. כאשר היועץ המשפטי לממשלה או תובע, למרות הודעתו לבית המשפט החליט כי לא יוגש ערר, יודיע זאת מיד לבית המשפט, והאדם ישוחרר לאלתר[8].

בקשה לעיון חוזר או בקשה לערור, תוגש בכתב[9], ותכיל תמצית נימוקיה; קדמו לה בקשות אחרות באותו עניין, יצורפו אליה העתקים של אותן בקשות ושל פרוטוקול הדיון בהן; ואולם בית המשפט רשאי לדון בבקשה גם אם לא צורפו העתקים של הבקשות ושל פרוטוקול הדיון בהם, אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן החלטה.

הדיון בעיון חוזר או בערר יהיה בפני המשוחרר בערובה או סנגורו[10], בפני עצור ובפני תובע; ואולם מותר לדון בבקשת העצור שלא בפני תובע אם ניתנה לתובע הודעה על הדיון 24 שעות מראש; מותר לדון בבקשת תובע שלא בפני המשוחרר בערובה אם הומצאה למשוחרר בערובה הודעה על הדיון 48 שעות מראש. הודעה על מועד הדיון ומקומו תימסר למשוחרר בערובה, לעצור, לסניגור אם יש להם סניגור, ולתובע[11].

גם לקצין הממונה על תחנת המשטרה יש סמכות לשחרר בתנאים מגבילים, והוא יכול לאסור על יציאת החשוד ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים[12].

מי ששוחרר על ידי הקצין הממונה רשאי לערור בפני בית המשפט השלום על תנאי השחרור בערובה שנקבעו, אם נשתנו הנסיבות ויש בהן כדי להשפיע על קביעת תנאי השחרור[13].

כפי שנאמר, הצדדים יכולים לוותר על שטיחת טענותיהם בפני בית המשפט וכך קורה לרוב שהעצור מגיש לבית המשפט בקשה בכתב לצאת לתפילות וכדו’, ובית המשפט מפנה את הבקשה לתגובת המאשימה, שבדרך כלל מגיעה בכתב, ואז השופט מחליט על פי זה את החלטתו בכתב, בלי לקיים דיון שמטריח את הצדדים וגורם לעומס מיותר של זמן על בית המשפט.

[1] השוו: בש”פ 2016/05 חודויארוב נ’ מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 31.3.2005); בש”פ 10697/05 אזברגה נ’ מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 6.12.2005); בש”פ 6609/09 דכוור נ’ מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 19.8.2009).

[2] השוו להחלטתה של השופטת א’ חיות בבש”פ 4586/06 חלידו נ’ מדינת ישראל, נבו, פסקה 7 (פורסם בנבו, 22.8.2006).

[3] ס’ 53 לחוק המעצרים.

[4] עניין 30 הימים נוסף בתיקון לחוק בשנת 2010 בסעיף 53 (ג) לחוק המעצרים.

[5] ס’ 54 לחוק המעצרים.

[6] ס’ 55 (א) לחוק המעצרים.

[7] ס’ 55 (ב) לחוק המעצרים.

[8] ס’ 55 (ג) לחוק המעצרים.

[9] ס’ 56 (א) לחוק המעצרים.

[10] ס’ 57 (א) לחוק המעצרים.

[11] ס’ 56 (ב) לחוק המעצרים.

[12] ס’ 42 (ב) (7) לחוק המעצרים.

[13] ס’ 43 (2) לחוק המעצרים.

חלופות מעצר ותנאי השחרור:

על פי החוק, בית המשפט יורה על שחרור העצור וקביעת תנאי שחרור, כאשר ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך זו. גם הקצין הממונה יכול להורות על שחרור העצור בתנאים במקרה שהשופט שנתן את צו המעצר לא קבע בצו  המעצרכי העצור יובא לפניו לשם שחרורו או את תנאי הערובה או את שחרורו ללא ערובה או כאשר מדובר במעצר ללא צו שיפוטי על פי שיקול דעתו של הקצין הממונה או כאשר הסתיימה החקירה והמשטרה מסכימה לשחרר את העצור.

תנאי השחרור על ידי הקצין הממונה:

החליט הקצין הממונה לשחרר בערובה או להטיל ערובה, יקבע את סוג הערובה ואת גובהה לפי מהות העבירה; המידע שבידי התביעה; עברו הפלילי של האדם; מצבו הכלכלי של האדם ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת; האפשרות שהאדם יוכל לעמוד בתנאי הערובה. בקביעת תנאי הערובה של קטין יתחשב השופט, בין השאר, בצרכיו המיוחדים כקטין.

התנאים שיכול לקבוע הקצין הממונה בהסכמת העצור:

• שחרור בערובה יהיה על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש, ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט; הקצין הממונה רשאי, בהסכמת החשוד, להתנות את השחרור בערובה בתנאים הבאים.
• חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה.
• איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים;
• איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
• איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;
• חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
• חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע.
• איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
• הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.

אם החליט הקצין הממונה לשחרר את החשוד בערובה ולא הסכים החשוד להטלת הערובה, לגובהה או לתנאיה כאמור לעיל או סבר הקצין הממונה כי יש לשחרר את החשוד בתנאים שאינם בתחום סמכותו, או לא הומצאה הערובה במועד, ייעצר החשוד ויובא בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות, בפני שופט.

תנאי השחרור על ידי בית המשפט:

החליט בית המשפט לשחרר בערובה או להטיל ערובה, יקבע את סוג הערובה ואת גובהה לפי מהות העבירה; המידע שבידי התביעה; עברו הפלילי של האדם; מצבו הכלכלי של האדם ויכולתו להמציא את הערובה הנדרשת; האפשרות שהאדם יוכל לעמוד בתנאי הערובה. בקביעת תנאי הערובה של קטין יתחשב השופט, בין השאר, בצרכיו המיוחדים כקטין.

התנאים שיכול לקבוע בית המשפט אף ללא הסכמת העצור (למעט חריגים):

• חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה.
• איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, כאשר קיימת אפשרות סבירה שהמשוחרר לא יתייצב לחקירה, לדיון במשפט או לנשיאת עונשו ולא ניתן להבטיח את התייצבותו בהמצאת ערובה מתאימה, או בקביעת תנאי שחרור מתאימים.
• איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע.
• איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע.
• חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע.
• חובה להימצא בפיקוחו של קצין מבחן, לאחר קבלת תסקיר מעצר; משך הפיקוח לא יעלה על ששה חודשים, אך בית המשפט רשאי להאריכו לתקופות שלא יעלו על ששה חודשים כל אחת.
• חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים, ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן.
• לעניין נאשם שהועמד לדין לפי סעיף 21א לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ”א-1991, או נאשם שחל עליו סעיף 28א(ד) לאותו חוק והוא הועמד לדין לפי סעיף 21 לאותו חוק – חובה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית, או אם הנאשם הסכים לכך – לקבל טיפול במקום שיקבע הפסיכיאטר המחוזי.
• חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע.
• איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או בחלק ממנה.
• חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע;
• איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה, ובכלל זה איסור עבודה במוסד, כאשר מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לביטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה; התנה בית המשפט את השחרור באיסור עבודה במוסד, יורה שלא לתת למשוחרר אישור משטרה.
• למלא אחר צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה.
• הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.
• להתנות את שחרורו של העצור בביצוע בדיקה רפואית או בקבלת טיפול רפואי או טיפול מקצועי אחר, או להורות כי הטיפול יהיה במסגרת פיקוח קצין מבחן-בהסכמת העצור בלבד.

תסקיר מעצר:

בדיון בבקשה למעצר ובערר על החלטת מעצר, רשאי בית המשפט להורות על הגשת תסקיר מעצר, ורשאי הוא להורות על שחרור בפיקוח קצין מבחן ואולם, בבקשה למעצר בטרם הגשת כתב אישום לא יורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר, בעניינו של מי שהיה עצור פחות מחמישה ימים עד למתן החלטתו, אלא במקרים מיוחדים.

תסקיר מעצר יכלול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור, או המלצה בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם.

מעצר בית בפיקוח אלקטרוני:

בית המשפט יכול להורות בדיון מעצר לאחר הגשת כתב אישום, על כך שהעצור ישהה במעצר בית בפיקוח אלקטרוני.

תנאים מצטברים לקביעת מעצר בפיקוח אלקטרוני:

• הסכמת הנאשם למעצר בית בפיקוח אלקטרוני.
• שיקולים בקביעת תנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני: חומרת העבירה, עבר פלילי של העצור, אם העצור שהה בעבר במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני ואם עמד בתנאי הפיקוח (בהתאם לדיווח שימסור התובע מבדיקה מול יחידת הפיקוח האלקטרוני).
• ניתן להורות על מעצר בית בפיקוח אלקטרוני רק מטעמים מיוחדים שיירשמו דוגמת נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, לרבות קטינות בעבירות של חזקת מסוכנות סטטוטורית שהן עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם. עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב). עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג–1973, עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי. עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם. עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א–1991 וכן בעבירות בריחה ונגזרותיהן, עבירות שב”ח וארגוני פשיעה.

במקרים הנ”ל בית המשפט יהיה חייב להורות על הגשת תסקיר שירות המבחן בטרם החלטתו על מעצר בית בפיקוח אלקטרוני.

• תסקיר רשות: במקרים אחרים שלא נמנו לעיל, בית המשפט יהיה רשאי להורות על הגשת תסקיר שירות המבחן בטרם החלטה על מעצר בית בפיקוח אלקטרוני.

התסקיר יכלול התייחסותלהתאמת העצור לתוכנית, למקום הפיקוח, לבני הבית, ולאפשרות התאמת הערבים.

• חוות דעת פיקוח אלקטרוני: חוות הדעת של הפיקוח האלקטרוני תפרט את מכסת המפוקחים, האם מקום הפיקוח המוצע ואמצעי התקשורת בו מאפשרים התקנת פיקוח אלקטרוני והושלמו ההתאמות לצורך קיום הפיקוח האלקטרוני וכן קיומה של חוו”ד של קצין משטרה בכיר כי לא ניתן להפעיל תכנית, ככל וסבר הקצין כי קיים חשש לפגיעה בביטחון הנפש.

בית המשפט המורה על מעצר בית בפיקוח אלקטרוני יפרט ויקבע בהחלטתו את הדברים להלן:

• כתובת מקום הפיקוח.
• תקופת הפיקוח .
• צו איסור יציאה מן הארץ.
• תנאי הערובה.
• ערבים מלווים למפוקח במקום מעצר הבית בפיקוח אלקטרוני (מפקחים).
• בית המשפט יכול גם לקבוע בהחלטתו על חלונות יציאה ממעצר הבית בפיקוח אלקטרוני למקרים הבאים: טיפול רפואי של העצור, טיפול נפשי של העצור, טיפול אחר הדרוש לעצור, פגישה עם קצין מבחן, לקטין- לימודים בבית ספר וכן לכל תכלית אחרת המופיעה בתסקיר –מטעמים שירשמו.

תוקף הערובה:

• הערובה ותנאי השחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד תוך 180 ימים ואולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה באישור תובע.
• בית המשפט רשאי להורות על הארכה נוספת של הערובה ותנאיה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם הוגשה בקשה לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה

על מעצר לפני ואחרי הגשת כתב אישום תוכלו לקרוא במדריך לעצור לפני ואחרי הגשת כתב אישום:https://czik.co.il/2021/05/07/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3/embed/#?secret=r7rhOKYycq

על עיון חוזר וערר במעצר תוכלו לקרוא במדריך המשפטי להגשת בקשות להקלה בתנאי המעצר:https://czik.co.il/2018/02/17/%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a9-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%a8/embed/#?secret=0SCAH85zDn

על מעצר קטינים תוכלו לקרוא במדריך המלא לקטינים במשפט הפלילי ובהליכי מעצר:https://czik.co.il/2021/01/08/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0

על בקשות הקלה בתנאי שחרור ממעצר לצורכי דת תוכלו לקרוא כאן:https://czik.co.il/2018/02/17/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%a9%d7%97/embed/#?secret=oEImLRbnCO

על חשיבותן של יציאות ממעצר בית לתפילות ולאירועים תוכלו לקרוא כאן:https://czik.co.il/2018/02/17/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d/embed/#?secret=RYrbVw9N5g

במידה ואתה או קרוב משפחתך נעצר או זומן לחקירה, פנה במהירות לעו”ד בכדי שיסייע בעניין זה.

משרדינו מייצג חשודים ונחקרים בייעוץ לפני חקירה ובהליכי המעצר וצבר הצלחות רבות בייעוץ לחשוד בטרם חקירה ובשחרור עצורים במהירות וביעילות.

סוגי המעצר

• מעצר ללא צו שופט עד להחלטת שופט בדבר המעצר
• מעצר ימים לצורכי חקירת החשוד
• מעצר עד תום ההליכים
• מעצר מנהלי

עיכוב חשוד על ידי שוטר

• כאשר השוטר יכול להסתפק בעיכוב החשוד במקום מעצר החשוד, עליו לעכב את החשוד ולא לעוצרו. עיכוב חשוד הוא בהגבלת חירותו של החשוד לזמן סביר ובכל מקרה לא יועכב אדם או נהג רכב  למשך זמן של מעל שלוש שעות.
• השוטר יכול לעכב חשוד במקום כאשר יש לו  יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.
• שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שיקבע, כאשר נתקיימו שני התנאים הבאים:

א. יש יסוד סביר לחשד שהוא עבר עבירה או יש הסתברות גבוהה שהוא עומד לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

ב. הזיהוי היה בלתי מספיק, או לא ניתן לחקור אותו במקום הימצאו.

• שוטר מוסמך לעצור אדם ולהביאו לתחנת המשטרה לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב.
• השוטר יכול לעכב עד ראייה שנמצא במקום או לזמן את העד לחקירה בתחנת המשטרה במועד אחר.
• שוטר רשאי במקרים מסוימים לעכב אדם במקום בכדי לחפש על אדם או ברכב מסמכים וחפצים שונים.

עיכוב חשוד על ידי אדם פרטי

גם אדם פרטי יכול לעכב אדם אחר עד להגעת שוטר, כאשר  האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש או שאדם אחר הקורא לעזרה מצביע על אדם החשוד שביצע בפניו עבירה וכאשר אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה. חשוד שעוכב על ידי אדם פרטי יימסר לשוטר ללא דיחוי, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שלוש שעות. אדם פרטי המבצע עיכוב, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם החשוד סירב להיעתר לבקשת העיכוב, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לחשוד חבלה.

מעצר חשוד ללא צו מעצר שיפוטי

החוק קובע, כי לשוטר יש סמכות לעצור אדם כאשר יש לו חשד סביר שאותו אדם עבירה בת מעצר והתקיים אחד ממקרים הבאים:

• האדם עובר בפני השוטר או עבר זה מקרוב עבירה שעונשה מעל שלושה חודשים ויום אחד (עבירת עוון או פשע) והשוטר סבור, בשל כך, שהאדם עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה.
• יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
• יש לשוטר יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
• יש לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה.
•   האדם חשוד שעבר אחד מאלה:

(א)   עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם.

(ב)   עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק.

(ג)    עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי.

(ד)   עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.

(ה)   עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

• האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין או שהוא עצור במעצר בפיקוח אלקטרוני, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי תכנית הפיקוח, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית.

לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב כמפורט לעיל.

חובת השוטר והקצין הממונה בעת מעצר חשוד

הזדהות השוטר וסיבת המעצר: בטרם המעצר, יזהה השוטר את עת עצמו בפני החשוד בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, יודיע לו שהוא עצור ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי במהלך ביצוע המעצר

השמעת טיעון בפני הקצין הממונה: לאחר מעצר החשוד והבאתו לתחנת המשטרה, ישמע הקצין הממונה את טענות החשוד לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו וכי כל דבר שיאמר עלול לשמש כנגדו בבית המשפט וכי הימנעותו מלהשיב על שאלות, עשויה לחזק את הראיות נגדו.

הקצין הממונה יברר אם התנאים למעצר חשוד ללא צו מעצר שיפוטי התקיימו. באם לא התקיימו התנאים לעיל, יורה הקצין הממונה על שחרורו של החשוד במידית אלא אם קיימות עילות מעצר בטרם הגשת כתב אישום כפי המפורט להלן.

חלפו הנסיבות שלעיל, יקיים מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.

מילוי החובות האמורות לעיל הוא תנאי לחוקיות המעצר.

הסברת זכויות לעצור: החליט הקצין הממונה לעצור את החשוד, יבהיר לו מיד את דבר המעצר ואת סיבת המעצר בלשון המובנת לו את זכותו שתימסר הודעה על מעצרו, לאדם קרוב לו ולעורך-דין ואת זכותו להיפגש עם עורך-דין וכן את זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור וכן את משך הזמן שניתן להחזיקו במעצר עד שישוחרר או עד שיובא בפני שופט.

זכות העצור להיפגש עם עורך דין: עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו. ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי. פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור.

דוח מעצר בידי הקצין הממונה: הקצין הממונה, שהחליט בעניין מעצרו או שחרורו של חשוד, יערוך דוח בכתב, בציון שמו ובחתימתו. בדו”ח יפורטו לפי העניין: שם העצור ופרטיו האישיים; התאריך והשעה שבהם נעצר ושם השוטר שעצר אותו; נסיבות המעצר, פרטי העבירה והעובדות ששימשו עילה למעצרו; הפעולות שנעשו לגבי העצור בטרם הובא לתחנת המשטרה, שמות השוטרים שהשתתפו בהן והשעות שבהן הן בוצעו; החלטות הקצין הממונה בעניין השחרור או המעצר, השחרור בערובה בתנאים או שלא בתנאים, או בעניין נקיטת פעולות חקירה על נימוקיהן, שמות מבצעי הדרישות ושמות מקבלי ההודעות; פעולות החקירה שנעשו ושעת עשייתן; אם הוגשה בקשה לאפשר לעצור להיפגש עם עורך דין, שם המגיש ומועד הפגישה; אם נדחתה הפגישה לפי סעיפים 34 ו-35(א) עד (ד) – הנימוקים לכך; דברי העצור לפי סעיף 28.

מעצר ראשוני של חשוד עם צו מעצר שיפוטי (בטרם דיון בבית המשפט)

מתן צו מעצר: הוגשה בקשה לעצור אדם, רשאי שופט, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה, לצוות בהחלטה מנומקת בכתב, על מעצרו של אותו אדם, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני לפי הוראות סימן ג’1, או על שחרורו בערובה או ללא ערובה או בתנאים שימצא לנכון; צו מעצר יכול שיינתן בין בנוכחותו של החשוד ובין בהעדרו.

תוכנו של צו מעצר: צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו בית המשפט, מספר התיק ושם השופט שנתן את הצו, שמו המלא של החשוד ופרטים נוספים המאפשרים את זיהויו, תיאור העבירה שבביצועה נחשד החשוד, העילות שעל יסודן ניתן צו המעצר, חובתו של מבצע המעצר להביא את החשוד בהקדם האפשרי בפני שופט, אלא אם כן הוחלט לשחררו לפני כן, מקום שביצוע הצו מוטל על עובד ציבור שאינו שוטר – תפקיד האדם ומקור הסמכות לביצוע המעצר, תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו, צו מעצר ייחתם בידי השופט שנתן אותו וישא את חותמת בית המשפט; נבצר מהשופט לחתום על הצו, יחתום עליו שופט אחר אחרי שעיין בהחלטת השופט שנתן את הצו.

תוקפו של צו מעצר: צו מעצר שניתן שלא בנוכחות החשוד, יבוצע בידי שוטר או בידי עובד ציבור שהוסמך לכך. צו שניתן יהיה בתוקף 180 ימים, אלא אם כן האריך השופט את התקופה, בהחלטה מנומקת בכתב. צו מעצר שניתן בנוכחות החשוד, יבוצע בו במקום על ידי שוטר או עובד ציבור שהוסמך לכך, אלא אם כן הורה בית המשפט על ביצועו במועד אחר.

מסירת עותק צו המעצר: בעת מעצר על פי צו שופט, ימסור מבצע המעצר לעצור עותק מצו השופט אלא אם כן ידועים לחשוד זהות השוטר וסיבת המעצר או אם מילוין עלול לסכל את ביצוע המעצר או אם מילוין עלול לגרום לפגיעה בביטחון מבצע המעצר בשעת ביצוע המעצר או להעלמת ראיה.

משך זמן הבאת החשוד שנעצר בפני שופט

• מי שנעצר יובא בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות, בפני שופט שידון בעניינו.
• חל מועד הבאת עצור בפני שופט בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג.
• בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, או במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מעת צאת השבת או החג, או בתום 24 שעות מעת מעצרו, הכל לפי המאוחר.
• עלה משך החג או צירוף החג והשבת על 48 שעות, ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת או החג, או בתום 24 שעות מעת המעצר, הכל לפי המאוחר.
• עלה צירוף השבת והחג על 72 שעות, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום 32 שעות מעת מעצרו.
• ביקש עצור שלא להביאו בפני שופט לפני צאת השבת או החג, יובא בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת או החג.

עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום-מעצר ימים לצורך חקירה

שופט לא יצווה על מעצרו של אדם, אלא אם כן שוכנע כי קיים חשד סביר שהאדם עבר עבירה, שאיננה חטא, ומתקיימת אחת מעילות אלה:

• קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מחקירה מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.
• קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה.
• בית המשפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר. בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים. שוכנע בית המשפט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים.

שופט לא יצווה על מעצר זה, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה.

בקשת המשטרה להארכת המעצר: בקשת מעצר תוגש בכתב על ידי שוטר ותיתמך בהצהרתו שלאחר אזהרה או בתצהיר  בבקשה יצויינו: העובדות המקנות סמכות לבית המשפט; תמצית העובדות והמידע שעליהם מבסס המצהיר את בקשת המעצר; עילת המעצר; פרטים על מעצרים קודמים ועל בקשות מעצר קודמות הנוגעים לאותו ענין והמתייחסים לחשוד, והחלטות בית משפט בהן. לבקשה יצורפו – העתקים מבקשות המעצר הקודמות באותו ענין; הפרוטוקולים של דיוני בית המשפט בבקשות המעצר הקודמות; חומר חסוי, לעיון בית המשפט בלבד, לרבות החומר החסוי שהוגש בדיונים קודמים של בית המשפט.

עיון בחומרי החקירה: החומר הנוגע לבקשת המעצר או מידע שעליו מתבססת בקשת המעצר וכל חומר הנמסר בהליך לפי סעיף קטן (ה) יועמדו לעיון השופט בלבד; החומר יסומן ויוחזר לשוטר לאחר העיון.

חקירת השוטר: השופט רשאי לחקור את השוטר על בקשתו. היה הדיון בפני החשוד, רשאי אף הוא או סניגורו לחקור את השוטר.

ביקש שוטר כי תשובתו לשאלה תובא לידיעת בית המשפט בלבד, או ביקש לפרט בפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם מתבססת בקשת המעצר, ימסור לבית המשפט, בכתב, את התשובה ואת הנימוקים לבקשתו; בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולהסתמך על החומר המוגש לו בדרך זו אם מצא כי מתן התשובה או גילוי העובדות או המידע בנוכחות החשוד וסניגורו עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; התשובה החסויה תסומן, תוחזר לשוטר לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול. החליט השופט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי-גילויו של החומר רשאי השוטר להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר שאליו מתייחסת השאלה ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון החשוד וסניגורו, והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.

ראיות בהליך מעצר טרם הגשת כתב אישום-לשם החלטותיו בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

תיעוד הדיון בפרוטוקול: הדיון יתועד בפרוטוקול, מבלי לגלות תוכנו של חומר חסוי, והפרוטוקול יימסר לצדדים.

הודעה לחשוד או סניגורו על מועד דיון להארכת מעצר ומקומו: הודעה על מועד הדיון ומקומו תימסר, ללא דיחוי, על ידי המשטרה לחשוד, לסניגורו, אם יש לו סניגור, ובאין סניגור – לאדם הקרוב לחשוד שהוא נקב בשמו;

נוכחות החשוד בדיון: הדיון יתקיים בפני החשוד, אלא אם כן נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא, שאין החשוד מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו; במקרה זה, יתקיים הדיון בנוכחות סניגורו ואם אינו מיוצג ימנה לו השופט סניגור, עד שיוכל להתייצב בבית המשפט; פסקה המניעה להתייצבותו וטרם נסתיימה תקופת המעצר, רשאי החשוד לדרוש דיון חוזר.

תקופת המעצר: ציווה שופט על מעצרו של חשוד בנוכחותו, לא תעלה תקופת המעצר על 15 ימים; אולם רשאי שופט להאריך, מעת לעת, את המעצר לתקופות שלא יעלו על 15 ימים. לא יוחזק חשוד במעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע, לרבות המעצר ללא צו, לתקופה העולה על 30 ימים, אלא אם כן הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה. (כאמור לעיל, כאשר מדובר בעילת מעצר בשל נקיטת הליכי חקירה בית המשפט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על 5 ימים וסך כל התקופות לא יעלו על 15 ימים).

צו מעצר: צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו בית המשפט, מספר התיק ושם השופט שנתן את הצו, שמו המלא של החשוד ופרטים נוספים המאפשרים את זיהויו, תיאור העבירה שבביצועה נחשד החשוד, העילות שעל יסודן ניתן צו המעצר, חובתו של מבצע המעצר להביא את החשוד בהקדם האפשרי בפני שופט, אלא אם כן הוחלט לשחררו לפני כן, מקום שביצוע הצו מוטל על עובד ציבור שאינו שוטר – תפקיד האדם ומקור הסמכות לביצוע המעצר, תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו, צו מעצר ייחתם בידי השופט שנתן אותו וישא את חותמת בית המשפט; נבצר מהשופט לחתום על הצו, יחתום עליו שופט אחר אחרי שעיין בהחלטת השופט שנתן את הצו.

צו מעצר שניתן בנוכחות החשוד, יבוצע בו במקום על ידי שוטר או עובד ציבור שהוסמך לכך, אלא אם כן הורה בית המשפט על ביצועו במועד אחר.

שחרור עצור לפי צו מעצר על ידי קצין המשטרה: מי שנעצר לפי צו של שופט, ולא קבע השופט שהעצור יובא לפניו לשם שחרורו, או את תנאי הערובה לשחרורו, או את שחרורו ללא ערובה, רשאי קצין משטרה להורות על שחרורו, לפני תום תקופת המעצר שנקבעה בצו, ללא ערובה, או לקבוע ערובה, ובלבד שהעצור או סניגורו הסכים לערובה שקבע

הצהרת תובע: נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.

עילות המעצר לאחר הגשת כתב אישום-מעצר עד תום ההליכים המשפטיים

הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, אם בית המשפט סבור על בסיס חומר שהוגש לו כי נתקיים אחד מאלה:

• קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.
• קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה.

 הואשם הנאשם באחד מאלה-חזקות המסוכנות:

• עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם.
• עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב).
• עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג–1973, למעט עבירה הנוגעת  לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי.
• עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם.
• עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א–1991.
• בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית המשפט או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה.

תנאים נוספים חשובים מאוד למתן צו מעצר על ידי בית המשפט חוץ מצו מעצר בשל אי מתן ערובה או הפרת תנאי הערובה:

בית המשפט לא ייתן צו מעצר, אלא בתנאים הבאים:

• בית המשפט  נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה.
• לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה לנאשם.
• הנאשם מיוצג על ידי סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.

דחיית הדיון לבקשת הסניגור לצורך עיון בחומרי החקירה וטיעון בעניין הראיות לכאורה בתיק: בית המשפט, על פי בקשת הנאשם או סניגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסניגורו לעיין בחומר החקירה ולצוות שהנאשם יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.

שחרור אם לא הוגש כתב אישום תוך 30 יום מעת המעצר: נאשם, שלאחר הגשת כתב האישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת כדי 30 ימים ולעניין מעצר בפיקוח אלקטרוני – כדי 60 ימים, ומשפטו לא החל, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה; ואולם רשאי בית המשפט לדחות את מועד תחילת המשפט, בלא שישוחרר, ל-30 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סניגורו.

על עיון חוזר וערר במעצר תוכלו לקרוא במדריך המשפטי להגשת בקשות להקלה בתנאי המעצר:https://czik.co.il/2018/02/17/%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a9-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%a8/embed/#?secret=7FRaLZWg9B

על מעצר קטינים תוכלו לקרוא במדריך המלא לקטינים במשפט הפלילי ובהליכי מעצר:

על בקשות הקלה בתנאי שחרור ממעצר לצורכי דת תוכלו לקרוא כאן:https://czik.co.il/2018/02/17/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%a9%d7%97/embed/#?secret=HirHZMZcsM

על חשיבותן של יציאות ממעצר בית לתפילות ולאירועים תוכלו לקרוא כאן:https://czik.co.il/2018/02/17/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%9e%d7%a2%d7%a6%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d/embed/#?secret=tvoO5G42qq

במידה ואתה או קרוב משפחתך נעצר או זומן לחקירה, פנה במהירות לעו”ד בכדי שיסייע בעניין זה.

משרדינו מייצג חשודים ונחקרים בייעוץ לפני חקירה ובהליכי המעצר וצבר הצלחות רבות בייעוץ לחשוד בטרם חקירה ובשחרור עצורים במהירות וביעילות.

ראשית, חשוב להבדיל בין חקירת חשוד בעבירה פלילית לבין גביית עדות-תשאול מאדם שלא מוגדר כחשוד בביצוע עבירה פלילית.

איך אדע אם אני חשוד או עד רגיל?

אם נאמר לי בטרם החקירה שאני נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית פלונית או שבמהלך החקירה שואלים אותי על מעורבות פלילית שלי – אז אדע שאני חשוד בביצוע עבירה פלילית, אך אם זה לא נאמר – אז אני נחקר כעד רגיל ולא כחשוד.

יחד עם זאת, במקרים רבים המשטרה מטשטשת ולא מוסרת מידע האם הזימון הוא לחקירה בשל כך שאתה חשוד בביצוע עבירה פלילית או בשל כך שאתה עד ראייה וגם בטרם החקירה, החוקרים נוקטים בפעולות הסוואה של חובת האזהרה כדי שיצליחו להוציא כמה שיותר מידע מהחשוד ללא שיבין שהוא חשוד בעבירה.

גם אדם שזומן לעדות שלא באזהרה, ייתכן ובמהלך עדותו הוא יהפוך לחשוד בביצוע עבירה פלילית ואז הוא יוזהר כחשוד תוך כדי גביית העדות ממנו ויהיה זכאי בשלב זה להיוועץ בעו”ד באמצע החקירה.

חקירת חשוד בביצוע עבירה פלילית מתבצעת לא רק כאשר הוא זומן מראש על ידי המשטרה אלא גם לאחר עיכוב או מעצרו של האדם וכמובן שגם אדם שעוכב או נעצר, זכאי לכל הזכויות האמורות במדריך זה.

לעיתים חושש החשוד להיוועץ בעורך דין, מאחר וזה מראה כביכול שאם הוא נועץ בעורך דין אז הוא אשם בעבירה, אך ההיפך הוא הנכון, מאחר וזכות ההיוועצות היא זכות חוקית ורק חשוד שנועץ עם עו”ד ופועל על פי המלצתו יכול להיחלץ מהצרה במהרה, אך חשוד שמוותר על ההיוועצות וחושב שהוא “חכם” בדרך כלל מסתבך בהמשך.

חשוב מאוד לכל אדם שזומן לחקירה או עדות במשטרה, להיוועץ בעו”ד פלילי בטרם ימסור את עדותו בשביל להכין אותו בצורה מיטבית לחקירה.

אל תחסכו בהיוועצות בטרם חקירה, מאחר והניסיון מלמד כי ייעוץ של עו”ד פלילי בטרם חקירה במשטרה, חוסך המון כסף ועגמת נפש בהמשך.

המותר והאסור בחקירת משטרה:

מותר למשטרה להפעיל לחץ במסגרת החוק ולעשות תחבולות חקירה כנגד הנחקר הכוללים תרגילי חקירה והצהרות כי בידה ראיות מפלילות כנגד הנחקר, אך אסור למשטרה לזייף או לבדות מסמכים וראיות הקשורים לתיק החקירה כמו למשל זיוף הודעת חקירה של חשוד אחר בתיק שאמר שהחשוד הנחקר כעת ביצע את העבירה, אך חוקר המשטרה יכול להצהיר כי החשוד השני סיפר בחקירה כי החשוד הנחקר כעת ביצע את העבירה.

למשטרה יש שיטות חקירה רבות, כמו טכניקת השוטר הטוב והשוטר הרע – שיטה ישנה בה יש שוטר טוב שמבטיח לחשוד שיוותרו לו בתמורה לכך שיודה בביצוע העבירה וכדומה, לעומת השוטר הרע אשר מפחיד את החשוד שהוא ייענש בחומרה, ועוד שיטות נוספות כמו עימות של החשוד עם נפגע העבירה או עד אחר, עימות החשוד עם ממצאים שונים שנמצאו בזירת העבירה כמו למשל סמים שנמצאו בביתו של החשוד או סכין שנמצאה ועליה טביעת אצבע או די.אן.אי שלו, מסדרי זיהוי, שיחזור במקום הפשע ועוד.

זכות לחיסיון מפני הפללה עצמית:

מדובר על חיסיון הניתן לעד ראייה שאינו חשוד בביצוע עבירה פלילית אשר אינו חייב להשיב לשאלות של חוקר המשטרה שהתשובות עליהן יכולות להעמיד אותו בסכנה, אך תשובות שלא מפלילות אותו הוא חייב לענות לחוקר המשטרה (בשונה מחשוד, כפי שיפורט להלן, שיכול לשתוק לאורך כל החקירה ולא לענות על אף שאלה). החיסיון מפני הפללה עצמית חל גם על הצגת מסמכים וראיות ולבית המשפט יש שיקול דעת להסיר את החיסיון תוך הענקת “חיסיון שימוש”.

זכות השתיקה:

זכות השתיקה הינה זכותו של החשוד שנחקר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית (וכן של נאשם במשפטו) שלא לענות על שאלות שהוא נשאל עליהן. מטרות האזהרה, בכדי שיוכל לבחור באורח חופשי באם למסור הודאה או לא ושאין עליו להתיירא מפני איש המרות או לשאת חן בעיניו.

ההצדקות לזכות השתיקה, הן בשל דילמה שיש לאדם בין חובה מוסרית לומר אמת, לבין החולשה לשקר כדי להציל את עצמו, לבין ביזיון בית המשפט עקב הסירוב להעיד. שלושת הדברים הללו נמנעים על ידי זכות השתיקה.

הצדקות נוספות לזכות השתיקה הן צמצום פערי הכוחות בין המשטרה לחשוד וריסון הכוח והשימוש לרעה בכוח של המשטרה, צמצום החשש מפני הודאות שווא ומתן תמריץ למשטרה להשגת ראיות חיצוניות והפחתת הסיכון לטעויות.

זכות ההיוועצות:

חובת המשטרה היא לאפשר לנחקר מפגש ללא דיחוי עם עורך דין.

חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בטרם החקירה, היא בשל כך שעורך הדין הוא הגורם היחיד במהלך ניתוקו של הנחקר מן העולם. עורך הדין מעניק תמיכה נפשית לנחקר ומוודא כי הנחקר מודע לזכויותיו ומסביר לו על הליכי החקירה.

עורך הדין מעניק לנחקר ייעוץ מקצועי בדבר שיתוף פעולה/היעדר שיתוף פעולה וההשלכות של זה.

עורך הדין מסביר לנחקר על העבירות שביצע, מה היסודות שלהן ומה ההגנות שלו במשפט הפלילי.

זכות ההיוועצות קיימת בכל חקירה פלילית, גם אם אותו אדם נחקר כבר בעבר בנוגע לאותה עבירה.

זכות ההיוועצות קיימת גם אם האדם ויתר בתחילת החקירה על זכותו להיוועץ עם עורך דין, ונמלך בדעתו והחליט בהמשך החקירה שהוא רוצה להיוועץ בעורך דין.

מימוש זכות ההיוועצות יכול להיות הן בהגעה פיזית של עורך הדין לתחנת המשטרה בה נחקר החשוד וייעוץ לחשוד בטרם החקירה בחדר נפרד, אך ניתן לייעץ לחשוד הנחקר בטרם חקירתו גם בטלפון, וזאת לאחר שעורך הדין מוודא כי חיסיון עורך דין-לקוח נשמר בקפדנות על המשטרה.

זכות ההודעה על מעצר:

אדם שנעצר על ידי המשטרה, זכאי להודיע לאדם קרוב שנקב בשמו או לעורך דין על כך שהוא נעצר.

זכויות בחקירת קטינים:

חוק הנוער קובעת כי קטין ייחקר בידיעת הוריו, כאשר ההודעה על חקירתו להוריו תתבצע עוד בטרם חקירת הקטין.

גם הוצאת קטין ממקום שהותו כמו בית הספר וכדו’ לצורך חקירת הקטין, מחייבת את המשטרה בהודעה על כך להוריו.

ישנם חריגים להודעה להורים על חקירת הקטין, כאשר ההודעה להורים תפגע בטובת הקטין או החקירה או כאשר יש חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.

בנוגע לחקירת קטין כעד ראייה ולא כחשוד בביצוע עבירה פלילית, בשעות הלילה, קובע חוק הנוער כי יש להימנע מלחקור קטין בשעות הלילה, כאשר שעות הלילה בקטין עד גיל 14 הן משעה 20:00 ועד השעה 07:00 בבוקר ובקטין מעל גיל 14 מדובר מהשעה 22:00 ועד 07:00 בבוקר.

יש חריגים לאיסור חקירה בלילה של קטין הנחקר כעד, כמו כאשר הקטין הגיע מיוזמתו לתחנת המשטרה בלילה כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה ובעוד מקרים נוספים.

בנוגע לחקירת קטין כחשוד בביצוע עבירה פלילית, בשעות הלילה, ככלל חקירת קטין חשוד תיערך בשעות היום שבהן הוא לא אמור לשהות במסגרת חינוכית אלא אם כן ישנו חשש שהקפדה על שעות החקירה תכשיל את החקירה או שזה דרוש לביטחון הקטין.

הקצין המוסמך יכול להורות בהחלטה מנומקת על חקירת קטין חשוד בעבירה בשעות הלילה, אם העבירה שהקטין חשוד בה בוצעה בסמוך למועד עיכובו או מעצרו של הקטין או אם מדובר בחשד שהקטין ביצע עבירה מסוג פשע או עבירות עוון מסוימות. ניתן לחקור חשוד קטין בשעות הלילה כאשר הוריו הסכימו לכך, אך במקרה זה יהיה מותר לחקור עד השעה 00:00.

קטין הנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית זכאי לנוכחות הוריו בחקירה כאשר יידעו אותם על החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר.

חובת חוקר המשטרה להודיע לקטין על זכויותיו כחשוד בביצוע עבירה פלילית בלשון המובנת לקטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

חקירה בידי חוקר ילדים או נוער: חוק הנוער קובע כי קטין ייחקר על ידי חוקר נוער שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיכו לעניין זה. חוק הגנת ילדים קובע כי בעבירות מסוימות כמו עבירות מין ואלימות, ייחקרו “ילדים” שטרם מלאו להם גיל 14 בידי חוקר ילדים שהינו איש משרד הרווחה שעבר הכשרה מיוחדת לכך, כאשר החקירה תתועד בתיעוד חזותי.

לאחר החקירה:

בתום החקירה הקצין הממונה קובע את תנאי השחרור בהסכמת הנחקר, כמו מעצר בית, איסור יצירת קשר, הרחקה ממקום מסוים, איסור יציאה מן הארץ וערובה כספית או שהקצין הממונה קובע כי החשוד ייעצר ויובא בפני שופט אשר ידון בעניין מעצרו ויחליט בעניינו.

כללים חשובים בחקירת משטרה:

• אל תדברו על החשדות כנגדכם בפני חוקר המשטרה, גם לא בטלפון, בטרם נועצתם עם עורך דין פלילי.
• אל תדברו על החשדות כנגדכם עם החוקר גם אם זו שיחת אגב לא רשמית, כמו למשל במסדרון או בחדר המתנה.
• שוטרים הגיעו לביתכם לבצע חיפוש, אל תדברו במהלך החיפוש מאחר וכל מה שתגידו נחשב כראיה במשפט.
• אל תאמינו להבטחות סרק של החוקר כי אם תספרו את האמת אז התיק כנגדכם ייסגר ותשוחררו הביתה.
• בדקו היטב בטרם חתמתם על תיעוד החקירה אם אכן כל מה שאמרתם נכתב על ידי החוקר.

אל תחסכו בהיוועצות בטרם חקירה, מאחר והניסיון מלמד כי ייעוץ של עו”ד פלילי בטרם חקירה במשטרה, חוסך המון כסף ועוגמת נפש בהמשך.

למשרדי ניסיון רב בייעוץ בטרם חקירה פלילית והצלחות רבות בסגירת תיקים פליליים מיד לאחר החקירה.