1. מהי הטרדה מאיימת?

החוק מגדיר הטרדה מאיימת במקרים הבאים, אדם שהטריד אותנו בכל דרך ופגע בשלוות חיינו, נקט איומים כלפינו כולל איום מרומז, יצר קשר עמנו, פגע ברכוש שלנו, פגע בשם הטוב שלנו או בחופש התנועה שלנו. כמו כן קיים חשש סביר כי המטריד יחזור על מעשיו בשנית.

2. מהניתן לעשות כדי למנוע את ההטרדה?

ניתן להגיש בקשה לבית המשפט שיוציא צו האוסר על המשיב להטריד אותנו, ליצור אתנו קשר, לאיים עלינו, לבלוש אחרינו, ליצור קשר אתנו, להימצא בסמיכות למקום המגורים או העבודה שלנו, לשאת ולהחזיק נשק ועוד תנאים נוספים המפורטים בחוק.

כאשר מדובר בבן משפחה ואף בן משפחה לשעבר, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, עם התנאים לעיל.

בית המשפט לענייני משפחה יכול להורות על הגשת תסקיר ועל התחייבות בן המשפחה בפניו בהסכמה, לקבלת טיפול מגורם טיפולי.

לרוב, כאשר מוגשת בקשה לצו זמני במעמד צד אחד, בית המשפט מורה על מתן צו זמני האוסר על המטריד, להטריד ולאיים וכו’ וקובע דיון במעמד הצדדים שמתקיים תוך 7 ימים למתן החלטה סופית בבקשה.

כאשר ניתן צו הגנה – ייאסר בצורה אוטומטית על המחויב בצו, להחזיק או לשאת בנשק ואף ללא שבת המשפ ציין זאת בהחלטה (וזאת בשונה בבקשה שהוגשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, ששם בית המשפט נדרש לקבוע זאת מפורשות בהחלטה).

תוקף הצו הסופי בבקשה למניעת הטרדה מאיימת הוא עד לתקופה של 6 חודשים על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת וניתן לבקש מבית המשפט להאריך את התקופה בתקופה נוספת של עד שנה בומקרים מיוחדים גם עד שנתיים.

תוקף הצו הסופי בבקשה לצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, הוא עד לתקופה של 3 חודשים וניתן לבקש מבית המשפט להאריך את התקופה בתקופה נוספת של עד 6 חודשים ובמקרים מיוחידם ניתן להאריך עד תקופה של שנה ותקופה נוספת של שנה אחת נוספת.

3. מהי הסנקציה בשל הפרת הצו שנתן בית המשפט?

הפרת הצו על ידי המשיב, הינה עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית ובית המשפט יכול להשית על מפר הצו עונש של עד 4 שנות מאסר בפועל.

כאשר המטריד או בן המשפחה מפר את הצו שנתן בית המשפט, יש להגיש על כך תלונה מיידית למשטרת ישראל.

במידה ויש אדם שמטריד אתכם, מאיים עליכם, בולש אחריכם, גורם נזק לרכושכם, חשוב מאוד שתתנו לעו”ד מקצועי הבקיא בתחום לעשות את העבודה ולייצג אתכם בבקשה למניעת הטרדה מאיימת.

עו”ד רפאל ציק הינו בעל ניסיון רב בבקשות למניעת הטרדה מאיימת.

כאשר הוחלט שלא לחקור את העבירה: הגוף החוקר יודיע לנפגע העבירה בכתב על סגירת התיק במשטרה.

כאשר הוחלט שלא להעמיד לדין: תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה. במקרים חריגים שבהם לא ניתן לקבל את העילה לסגירת התיק כאמור בכל תחנת משטרה, המתלונן יהיה רשאי לברר אותה באחת הדרכים שפורטו בהודעה בלבד.

חריג: בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס”א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

נפגע העבירה יכול להגיש ערר  על החלטה שלא לחקור או לסגור את התיק שניתנו על ידיד כל גוף חוקר או תובע במדינת ישראל.

בפני מי מגישים את הערר?

• תיק שנסגר על-ידי המשטרה ובכלל זה יחידת התביעות במשטרה, או על-ידי גורם אחר, מלבד פרקליטות המדינה  (כגון: משרד התחבורה, בתיקים פליליים שבתחום סמכותו): ההכרעה בערר תינתן על-ידי מנהל מחלקת עררים, או פרקליט מוסמך ממחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
• תיק שנסגר על-ידי פרקליטות מחוז: ההכרעה תינתן על-ידי המשנה לפרקליט המדינה.
• תיק שנסגר על-ידי משנה לפרקליט המדינה: ההכרעה תינתן על-ידי פרקליט המדינה.
• תיק שנסגר על-ידי פרקליט המדינה: ההכרעה תינתן על-ידי היועץ המשפטי לממשלה.

חשוב לדעת: בכל מקרה, את הערר יש להגיש למחלקת עררים בפרקליטות המדינה, באמצעות הגוף הסוגר.

מועד הגשת הערר ומועד ההחלטה: את הערר יש להגיש תוך 60 יום מרגע קבלת ההודעה על סגירת התיק.

בערר יש לציין את מספר התיק לגביו מוגש הערר, מתי ניתנה ההחלטה על סגירת התיק, ועל-ידי איזה גורם (כגון: משטרה; פרקליטות מחוז, המחלקה לחקירת שוטרים; משרד התחבורה וכיו”ב), העובדות שלדעת נפגע העבירה ובא כוחו רלוונטיות לעניין; והסיבות לכך, שנפגע העבירה סבור שההחלטה על סגירת התיק שגויה.
יש לצרף לערר את ההודעה שנשלחה לנפגע העבירה על ההחלטה על סגירת התיק וכל חומר רלוונטי שתומכים בערר.

אם עבר מועד הגשת הערר, ניתן לפנות אל הגורם שאליו מוגש הערר ולבקש ממנו להאריך את מועד ההגשה. בבקשה יש לציין מתי הגיעה לנפגע העבירה ההודעה על ההחלטה על סגירת התיק, הסיבה לכך שלהערכתו לא יוכל להגיש את הערר במועדו ופרק הזמן של ההארכה המבוקשת (כגון חודש נוסף) והסיבה שלשמה נדרש אותו פרק זמן. את הבקשה להאריך את מועד ההגשה ניתן להוסיף לערר עצמו. הארכת המועד תינתן רק במקרים המצדיקים זאת.

מועד ההחלטה בערר בעבירת מין או אלימות מסוג פשע, תינתן ותימסר לנפגע העבירה עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר.

מומלץ לפנות לעו”ד העוסק בתחום הדין הפלילי ובתחום העררים על סגירת התיקים.

משרדינו עוסק רבות בדין הפלילי ובעררים על סגירת תיקים מצד נפגעי עבירה וצבר הצלחות רבות בפתיחת התיקים מחדש והעמדתם לדין של החשודים.

נפגע עבירה עבר אירוע קשה מאוד ובשלב המשפט הפלילי הוא זקוק לליווי מקצועי מאדם שינחה אותו וייצג את האינטרסים שלו.

בדין הפלילי בשונה מהדין האזרחי, המדינה היא זו שתובעת ומאשימה את עובר העבירה ונפגע העבירה לא מיוצג על ידי עורך דין שבחר, כאשר בשל כך נוצר מצב שהמאשימה שהיא המדינה לא מייצגת את נפגע או את נפגעת העבירה היטב אלא מייצגת בעיקר את האינטרס הציבורי ולשם כך זקוק נפגע העבירה בליווי משפטי מקצועי לאורך כל הדרך עד לשלב שמי שפגע בו יבוא על עונשו הראוי.

זכויות נפגע או נפגעת עבירה פלילית

מסירת מידע: נפגע עבירה זכאי לכך שיימסר לו מידע על השלבים השונים של ההליך הפלילי שמתנהלים כנגד הנאשם בעבירה ממנה נפגע, כמו עצם העמדת החשוד לדין או החלטה שלא להמשיך לחקור בתיק או החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין או סגירת התיק כנגד החשוד בהסדר מותנה,  עיכוב ההליך הפלילי, מועדי הדיונים בתיק וכמובן הכרעת הדין, גזר הדין והגשת ערעור בתיק.

זכות העיון בכתב האישום ובהסדר לסגירת תיק: לנפגע העבירה יש זכות לעיין ולקבל לידיו את כתב האישום שהוגש נגד הנאשם וכן זכות לעיין ולקבל לידו את ההסדר לסגירת תיק עם הנאשם.

זכות לנוכחות במשפט: נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון הנערך בדלתיים סגורות וכן שאדם נוסף יהיה נוכח איתו בדיון.

הצהרת נפגע או נפגעת עבירה: נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה לבית המשפט על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק לגוף, נזק נפשי או נזק לרכוש.

זכויות נוספות שיש רק לנפגע או נפגעת עבירת מין או אלימות חמורה

זכויות  בחקירה: בשל הרגישות המובנית, אסור לחקור לגבי עברו המיני של נפגע או נפגעת עבירה. כמו כן, במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד. כמו כן נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר. כמו כן נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו.

ניהול ההליך תוך זמן סביר: ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.

זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק ובנושאים נוספים: נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש, זכאי לקבל מידע על פרטיו של הסכם הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם וזכאי להביע את עמדתו בעניין הסכם הסדר הטיעון בטרם ייחתם בין הפרקליטות לנאשם. מדובר בזכות חשובה מאוד עד כדי כך שהחוק מחייב את בית המשפט לברר בדיון מקדמי של עבירת מין או אלימות חמורה האם קויימו זכויות חוק זכויות נפגעי עבירה לעניין הבעת זכות של נפגע עבירה לגבי ההסדר.

הבעת עמדה בנושאים נוספים: כמו כן נפגע או נפגעת עבירה זכאי להביע עמדה בכתב לפני ועדת השחרורים הדנה בשחרורו על תנאי ממאסר של הנאשם, זכאי להביע עמדה טרם החלטת נשיא המדינה בטרם ההחלטה בעניין חנינת הנאשם.

זכות לקבלת מידע: נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שיימסר לו מידע על מאסרו ומעצרו של הנאשם, יציאת הנאשם לחופשה מהמאסר, מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של הנאשם ומועד תום ריצוי העונש במאסר של הנאשם, תנאי השחרור של הנאשם, החלטת נשיא המדינה לעניין חנינה לנאשם וכן מתן צו פיקוח על פי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו.

הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע או נפגעת עבירה: החוק מגן על נפגע העבירה כאשר הוא אוסר לגלות את פרטיו האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לנאשם ולעורך דינו.

תסקיר נפגע עבירה: בית המשפט שהרשיע את הנאשם, רשאי להורות על הכנת תסקיר נפגע עבירה, בו נפגע העבירה מפרטים את הנזקים שנגרמו להם בשל האירוע שעשה הנאשם. נפגע או נפגעת העבירה לא ייחקרו על תסקיר נפגע העבירה שהוגש בעניינם.

פיצוי נפגע העבירה בהליך הפלילי:

החוק קובע, כי אם הורשע אדם, בית המשפט יכול לייבו בשל כל אחת מהעבירות שעבר, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה, סכום של עד 258,000 ₪ לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לנפגע או נפגעת העבירה. בית המפשט העליון קבע בפסיקתו (ע”פ 1076/15 טווק, ע”פ  3328/14 אבו חאמד, ע”פ 2362/16 קרני) כי גם אם יש מספר ניזוקים מהעבירה, סכום הפיצוי לכלל הניזוקים ביחד הוא עד לסכום של 258,000 ₪.

ברע”פ 9727/05 גליקסמן נ’ מדינת ישראל בית המשפט העליון קובע מספר עקרונות חשובים בנוגע לפיצוי נפגע או נפגעת העבירה:

1. חשוב שבית המשפט בהליך הפלילי יפסוק פיצוי פלילי, מאחר וזה סעד מידי לנפגע ונפגע העבירה לא אמור לחכות עד סיום ההליך האזרחי שיכול להימשך שנים ארוכות, בכדי שיפוצה על נזקיו.
2. הפיצוי הפלילי לא מתיימר לשלם את כל הזכויות גם בשל כך שהפיצוי הפלילי מוגבל בסכום שלו וגם בשל כך שיש את הדין האזרחי וניתן להגיש תביעה אזרחית כנגד הנאשם לאחר סיום המשפט הפלילי.
3. אם נפסק פיצוי בהליך הפלילי, אז זה יקוזז בהמשך מהסכום שייפסק לנפגע או נפגעת העבירה באם נפגע או נפגעת העבירה יגישו תביעה כספית-נזיקית בהמשך.

תביעה כספית-נזיקית כנגד הנאשם:

כאשר פסק הדין הפך להיות סופי, יכול נפגע העבירה להגיש תוך 90 יום תביעה אזרחית נגררת כנגד הנאשם כאשר היתרון הגדול הוא שנפגע העבירה לא צריך להוכיח את עצם העבירה אלא אך ורק את הנזק, כאשר במקרים חריגים כמו למשל בהטרדה מינית, התביעה היא אף ללא הוכחת כל נזק וניתן לתבוע עד 120 אלף ש”ח.

משרדינו מייצג נפגעי עבירה לצורך ליווי ההליך הפלילי ובכדי לדאוג שנאשם אשר עבר עבירה פלילית וגרם לנזק לנפגע או לנפגעת העבירה יבוא על עונשו הראוי.

משרדינו גם עוסק בהגשת תביעות אזרחיות מצד נפגעי עבירה כלפי הנאשם (תביעה נגררת) וזכה להצלחות רבות בתחום.