הנאשם הורשע בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

הנאשם יוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, אך עבר לייצוג הפרטי שלי.

לאחר מלחמה ארוכה מול התביעה בשל בקשתו של הלקוח לחזור מהודייתו ובשל המצב הראייתי בתיק וכשלים ראייתיים שהצבעתי עליהם, כמו גם הצבעתי על מצבו הרפואי של הלקוח ועיסוקו כעצמאי אשר מקישם עליו מאוד לבצע את עונש עבודות השירות – הצלחתי לשנות את ההסדר עם התביעה, כך שבמקום לרצות עונש חמור של עבודות שירות במשך 8.5. שעות ביום, ירצה הלקוח עונש קל לאין שיעור, של שעות התנדבות (של"צ) בזמנים נוחים, של מספר שעות בודדות בשעות אחר הצהריים וכן ענישה קלה נוספת.

כאמור, מדובר בהצלחה סופר נדירה.

מצו"ב גזר הדין:

הלקוח הואשם באירוע חמור, של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד הציבור ועבירות סמים.

מדובר באירוע חמור ומתגלגל, במהלכו הלקוח עוכב לחקירה בשל תיק אחר בו היה דרוש לחקירה.

הגענו להסדר בתיק, לפיו עבירות תקיפת השוטר והסמים יימחקו מכתב האישום והלקוח ירצה עונש של שעות למען הציבור וכן פיצוי.

מדובר בתוצאה סופר-נדירה, שהושגה לאחר מאמץ רב.

לקוחותיי יודעים, כי אצלי הלקוח הוא מלך  והוא תמיד מעל הכל ואני תמיד נותן ללקוח שירות עד הסוף.

רוצים להתייעץ איתי בתחום הפלילי ובתעבורה?

 זמין עבורכם תמיד לכל שאלה בטלפון או בוואטספ: 054-6350650

ההחלטה על ההסדר בתיק:

ביהמ"ש קיבל את העסקה אליה הגיעו עו"ד רפאל ציק, ב"כ הנאשם, ונציגי המדינה, במסגרתה לא יורשע הנאשם בפלילים והוא יפצה את בת זוגו לשעבר ב-1,000 שקלים

הנאשם לא יורשע בפלילים ויפצה את בת זוגו לשעבר ב-1,000 שקלים (צילום: envato)

שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור, לא הרשיע את הנאשם בן ה-62 מבני ברק שהואשם בתקיפת בת זוגו. השופט אבינור שקיבל את הסדר הטיעון המקל, אליו הגיע עו"ד רפאל ציק עם מחלקת התביעות במשטרה, קבע כי הגבר ישלם פיצויים למתלוננת בסך אלף שקלים וכן יתחייב שלא לבצע עבירה נוספת.

השופט אבינור, ציין בגזר הדין כי בחר לאמץ את הסדר הטיעון, אף שמדובר בהסדר מקל. לדבריו, בהתחשב בגילו של הנאשם, בעברו הנקי לחלוטין ובעובדה שההסדר נערך על דעתה של המתלוננת הוא "מוצא לאמצו". זאת, לצד עמדת התביעה כי בתיק יש קשיים ראייתיים מסוימים. 

על פי כתב האישום המתוקן, הגבר היה בהליכי גירושים מאשתו ולפני כשנתיים, כאשר האישה קראה בספר התהילים, היא הזיזה את הסימניה שהייתה בספר, הנאשם אמר לה: "למה עשית את זה"  ותקף אותה שלא כדין בכך שהיכה על ידה. 

בשבוע שעבר, התקיים דיון בבית משפט השלום בתל אביב, שם הצליח הסניגור עו"ד ציק להגיע להסדר טיעון מקל במיוחד ונדיר מאוד עם התביעה. עו"ד ציק הדגיש בפני התביעה, כי מדובר בנאשם במצב רפואי מורכב וקשה, כי מדובר בתיק בעל קשיים ראייתיים וכן ציין את עברו הנקי לחלוטין של הנאשם.

בהתאם לכך כתב האישום תוקן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ושני הצדדים עתרו במשותף לענישה ללא הרשעה, שתכלול התחייבות כספית וכן פיצוי בגובה 1,000 שקלים למתלוננת. "מדובר באירוע רגעי, חלוף זמן משמעותי, הנאשם הודה והביע חרטה", אמר עו"ד ציק בדיון.

נציג התביעה בדיון ביקש גם הוא כי בית המשפט יכבד את ההסכם בין הצדדים. "מדובר", אמר בדיון, "בתיק בעל קשיים ראייתיים מסוימים וכן התחשבות במצבו האישי והמיוחד של הנאשם, שהינו נעדר עבר פלילי ומצבו הבריאותי רעוע. התיק עבר בזמנו לעיכוב הליכים אשר נדחה, אך לקחנו בחשבון את טענות שם, התחשבנו גם בהמלצת בית המשפט וחסכנו מזמנו של שירות המבחן.

זאת, מתוך הבנה שאדם ללא עבר פלילי אשר לוקח אחריות ומביע חרטה, וגם המתלוננת בעצמה חרף עמידתה על זכותה לא רוצה להרע לו. אנו סבורים שהגם שמדובר בענישה מקלה מאוד, ועל דרך הרגיל לא הייתה מתקבלת עמדה זו, בנסיבות המיוחדות אנו סבורים שעל בית המשפט לאמץ את ההסדר". 

עורך הדין רפאל ציק (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

השופט שאול אבינור, שקיבל את הסדר הטיעון, הדגיש כי הנאשם הודה בעובדות ונטל אחריות על מעשיו. "בנסיבות אלה ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה הסדר הטיעון הוא מאוזן וסביר, ואני מוצא לאמצו. היות וההסדר כולל עתירה משותפת לעונש, מתחם העונש ההולם יעמוד כאמור בהסדר", כתב השופט אבינור בהחלטתו.

השופט אבינור קבע כי הנאשם לא יורשע בביצוע העבירה. השופט ציין עוד, כי התחשב הן בגילו של הנאשם ובעברו הנקי לחלוטין, והן בעובדה שההסדר נערך על דעתה של המתלוננת.

עו"ד רפאל ציק מסר, כי הוא מברך על החלטת בית המשפט הנדירה מאוד, שהגיעה לאחר עבודה קשה ומאומצת ומאבק עיקש ונחוש, שכללו בקשה שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים בתיק הפלילי, ניהול גישור בתיק ופגישות רבות עם המאשימה.

אודות עו"ד רפאל ציק
עורך דין רפאל ציק – בעל הישגים רבים ונדירים והצלחות משפטיות בתיקים פליליים ובעל ניסיון רב עם בתי המשפט, התביעה הפלילית והמשטרה.

במהלך השנים בעבודתו כעורך דין, צבר עורך דין רפאל ציק ניסיון רב בייצוג בתיקים בתחום הפלילי ובכלל זה בתחומים הבאים: עבירות סמים, עבירות אלימות ואלימות במשפחה, עבירות המתה, עבירות מין, עבירות מרמה והונאה, עבירות רכוש, עבירות נשק, עבירות צווארון לבן ועבירות תעבורה.

עורך דין רפאל ציק – בוגר תואר שני במשפט פלילי ומדעים פורנזיים מאוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר ראשון במשפטים בהצטיינות והתמחה בפרקליטות הפלילית במחוז מרכז.

עורך דין רפאל ציק הגיע להצלחות רבות והישגים נדירים וחסרי תקדים בתיקים אשר טיפל בהם אישית.

עורך דין רפאל ציק חבר בוועדת זכויות עצורים ונחקרים של לשכת עורכי הדין וכן חבר בפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה פורסמה באתר מעריב אונליין בכתובת: https://www.maariv.co.il/news/law/Article-914868

ישנם ארבעה סוגים של הסדרי טיעון:

• הסדר טיעון סגור: הסכמה בין התביעה לנאשם על מבנה כתב האישום, תוכנו, הוראות החקיקה ועל הענישה "עד השקל האחרון"
• הסדר טיעון מסגרת או טווח: הסדר שהתביעה מסכימה על נוסח כתב אישום, והיא מגבילה את עצמה לתקרת ענישה והנאשם יכול לטעון לעונש כרצונו וביהמ"ש גוזר את העונש בתוך הטווח.
• הסדר טיעון פתוח: הסכמה של שני הצדדים לתוכן כתב האישום בלבד אך ללא הסכמה לענישה.
• הסדר טיעון בערעור:  לאחר שהתיק הסתיים בבית המשפט, הנאשם הגיש ערעור ואז התביעה יכולה לסכם עם הנאשם שימשוך את הערעור שהגיש ובתמורה היא תסכים לכך שהוא יקבל עונש קל יותר ממה שהיה בגזר הדין המקורי (ע"פ 3193/07 טבאגה).

בפס"ד פלוני 1958/98 הרכב של תשעה שופטים קבעו עקרונות יסוד בנושא של הסדרי טיעון. בפסק הדין נקבע כי יש לעודד את קיומם של הסדרי טיעון, בשל השיקולים כדלהלן: קיצור עינוי הדין של הנאשמים, קיצור עינוי הדין של נאשמים אחרים שמחכים להליך שיפתח בעניינם, גזירת העונש לא מרוחקת בזמן למועד ביצוע העבירה, חסכון במשאבים מבחינת ניהול ההליך המשפטי, בית המשפט מתפנה לעסוק בתיקים האחרים, הנאשם מקבל אחריות על מעשיו וההסדר מסייע לנפגע העבירה בשיקום המהיר שלו וכן בכדי למנוע פגיעה נוספת בו עקב העדתו של נפגע העבירה בתיק שזה אחד השיקולים המאוד חשובים.

בית המשפט ככלל, לא מתערב בהחלטת התביעה על גיבוש הסדר הטיעון, אך במקרים חריגים מאוד, בהם נוכח בית המשפט לדעת, כי התביעה פעלה בשרירות, מתוך זדון, הפלייה פסולה, שיקולים זרים, חוסר תום לב משווע או חוסר סבירות היורדת לשורשו של עניין, יתערב בית המשפט בהסדר הטיעון ויוכל שלא לקבלו[1].

בהסדרי טיעון מסגרת או טווח, הנאשם לוקח על עצמו סיכון שבית המשפט יפסוק את הרף המקסימלי של הטווח המסוכם.

תיקון 113-הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, חל על הסדרי טיעון, אבל הצדדים מסכימים שבית המשפט מאמץ את הסדר הטיעון בין הצדדים  וגוזר את העונש על פי הסדר הטיעון, אך שלא ינמק אותו לפי תיקון 113.

חזרה הנאשם מהודיה במסגרת הסדר טיעון: הפסיקה קובעת, כי במקרים חריגים בית המשפט יתיר לנאשם לחזור מהודייתו במסגרת הסדר טיעון, כמו במקרה שהנאשם חוזר מהודייתו בשל כך שהוא רוצה להוכיח את חפותו (ע"פ 8777/18 פלוני/ע"פ 3754/91 סמחאת) אך במקרה שהנאשם טוען שהסניגור המליץ לו להודות וביקש רק בשל כך לאחר מכן לחזור בו, בית המשפט ידחה את בקשתו, מאחר והנאשם צריך להוכיח שהיה כשל בייצוג, ובמקרה של הסדר בו הנאשם מודה בתמורה לעונש קל יותר, אז זה הסדר הגון (פס"ד רגבי).

בעניין חזרת נאשם מהודייתו, בית המשפט בודק את לוח הזמנים, כך שאם הנאשם לא הודה מיד אלא לאחר שתי ישיבות גישור שהתנהלו בין הצדדים וביניהם חלפו מספר שבועות ולכן דוחה את בקשת הנאשם לחזור מהודייתו (ע"פ 7088/16 אבו סרארי).

חזרת התביעה מהסדר הטיעון: על פי ע"פ 7088/16 אבו סרארי וכן בג"ץ 492/11 טורק התביעה יכולה לחזור בה רק עד שלב הצגת ההסדר בבית המשפט והודיית הנאשם, אך גם אם נתגלה חומר ראיות חדש אשר הוא מהותי בעניינו של הנאשם או שהתביעה גילתה שיש מאסר מותנה חב הפעלה על הנאשם לאחר הודייתו-היא לא תוכל לחזור בה מהסכם הטיעון אלא אך ורק במקרה שיש לתביעה סיבה משמעותית כמו נסיבות חדשות או שגיאה עקרונית.

זכות הטיעון לנפגע העבירה בעניין הסדר הטיעון:

סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע[2] כי נפגע עבירת מין או נפגע עבירת אלימות חמורה בלבד, זכאי להביע את עמדתו מול התביעה טרם קבלת ההחלטה של התובע בעניין הסדר הטיעון וכי על בית המשפט אשר מוצג בפניו הסדר טיעון במסגרת של הליך גישור פלילי, לברר כי הוראות אלה קוימו[3].

כמו כן, קובע סעיף 18 לחוק, כי כל נפגע עבירה, זכאי למסור הצהרה לגוף החוקר או התובע על פגיעה או נזק שנגרמו לו וזכאי שהצהרה זו תובא בפני בית המשפט.

הזכות של נפגע עבירת מין או נפגע עבירת אלימות חמורה להביע את עמדתו על הסדר טיעון המתגבש בעניינו, הינה זכות של הבעת עמדה בלבד, כאשר ההחלטה הסופית הינה בידה של התביעה בלבד, והלכה למעשה היא כי לנפגע העבירה קיימת רק יכולת מילולית להביע את דעתו והתביעה לא בהכרח מייחסת חשיבות לדעתו של נפגע העבירה[4].

מהחוק עולה, כי רק לנפגע עבירת מין או לנפגע עבירת אלימות חמורה יש את הזכות להביע את דעתו בפני התביעה אך לנפגע עבירה שאינה עבירת מין או אלימות חמורה, אין את הזכות להביע את דעתו בפני התביעה.

לנפגע העבירה יש זכות של הצהרת נפגע העבירה, אשר קיימת לנפגע של כל עבירה ולא רק נפגע בעבירת מין או אלימות חמורה, כאשר הוא מצהיר על הפגיעה או הנזק שנגרמו לו והצהרתו מובאת בפני בית המשפט.

[1] ראו בגץ 2925/19 ‏ ‏יגאל נגר נ' פרקליטות מחוז צפון (פורסם בנבו) שם נאמר בפסקה 9 כך: "… כלל גדול נקוט בידינו מקדמת דנא ולפיו אין אנו מתערבים בהחלטות התביעה שעניינן העמדה או אי-העמדה של אדם לדין פלילי, ניסוח והגשה של כתבי אישום והסדרי טיעון; התערבות שיפוטית בכגון דא תיתכן רק במקרי קצה שבהם ניווכח כי התביעה פעלה בשרירות, מתוך זדון, הפלייה פסולה, שיקולים זרים, בחוסר תום-לב משווע או בחוסר סבירות שיורד לשורש העניין…"

[2] חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

[3] סעיף 143א (ז) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

[4] ראו בגץ 6689/12 עזבון המנוח סלאח ראפת ז"ל נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו) פסקה 17 שם נאמר כך: "… אכן זכות המילה האחרונה בנושא מסורה למדינה, והנטייה בפסיקה היא לראות בהסדר הקבוע בחוק זכויות נפגעי עבירה כממצה את זכות הטיעון של קורבן העבירה או משפחתו. לקורבן או למשפחתו לא מוקנית "זכות וטו" על הסדר הטיעון, ועמדתם היא רק שיקול אחד מבין אלה אותם נדרשת התביעה לשקול…"