קיימים שני סוגים של עתירות אסירים, הסוג הראשון זה עתירת אסיר לצורך מימוש זכויותיו בכלא והסוג השני זה עתירת אסיר כנגד החלטת ועדת השחרורים שלא לשחררו וכדומה.

במדריך זה אכתוב על עתירת אסיר לצורך מימוש זכויותיו.

אסיר או עציר רשאי להגיש עתירה בכל הנוגע לזכויותיו כמו תנאי מאסרו או מעצרו, שילובו בהליך שיקומי, שילובו כאסיר עבודה, מעבר לכלא אחר, מעבר לאגף תורני, טיפול רפואי, קיום התייחדות, יציאה לחופשות, סיווג האסיר ועד לסוג הארוחות שהוא מקבל בכלא.

בטרם הגשת עתירת אסיר, יש למצות את ההליך מול הגורם המנהלי – שירות בתי הסוהר ולהגיש אליו בקשה מנומקת בטרם הגשת העתירה לבית המשפט ורק במידה ששב"ס מסרב לבקשה, ניתן להגיש עתירה לבית המשפט.

דיון בנושא העתירה יתקיים בבית המשפט לעניינים מנהליים בפני שופט אחד באזור שיפוטו של בית הסוהר של האסיר.

במידה ובית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירת האסיר, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון תוך 30 יום מיום ההחלטה אם ניתנה בפני העותר או תוך 30 יום מהיום בו הומצאה ההחלטה לעותר ההחלטה במקרה שההחלטה ניתנה שלא בפניו.

חשוב לדעת כי קיימת חשיבות רבה לייצוג האסיר על ידי עורך דין כבר עם כניסתו למאסר, לצורך הפנייתו וליוויו בזכויותיו בכלא ובהליך השיקומי בתוככי הכלא, שיועילו לאסיר בהעלאת סיכויי שחרורו בוועדת השחרורים ובשמירת זכויותיו בכלא.