בלוג

המדריך המלא לחקירה במשטרה

המדריך המלא לחקירה פלילית במשטרה

ראשית, חשוב להבדיל בין חקירת חשוד בעבירה פלילית לבין גביית עדות-תשאול מאדם שלא מוגדר כחשוד בביצוע עבירה פלילית.

איך אדע אם אני חשוד או עד רגיל?

אם נאמר לי בטרם החקירה שאני נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית פלונית או שבמהלך החקירה שואלים אותי על מעורבות פלילית שלי – אז אדע שאני חשוד בביצוע עבירה פלילית, אך אם זה לא נאמר – אז אני נחקר כעד רגיל ולא כחשוד.

יחד עם זאת, במקרים רבים המשטרה מטשטשת ולא מוסרת מידע האם הזימון הוא לחקירה בשל כך שאתה חשוד בביצוע עבירה פלילית או בשל כך שאתה עד ראייה וגם בטרם החקירה, החוקרים נוקטים בפעולות הסוואה של חובת האזהרה כדי שיצליחו להוציא כמה שיותר מידע מהחשוד ללא שיבין שהוא חשוד בעבירה.

גם אדם שזומן לעדות שלא באזהרה, ייתכן ובמהלך עדותו הוא יהפוך לחשוד בביצוע עבירה פלילית ואז הוא יוזהר כחשוד תוך כדי גביית העדות ממנו ויהיה זכאי בשלב זה להיוועץ בעו”ד באמצע החקירה.

חקירת חשוד בביצוע עבירה פלילית מתבצעת לא רק כאשר הוא זומן מראש על ידי המשטרה אלא גם לאחר עיכוב או מעצרו של האדם וכמובן שגם אדם שעוכב או נעצר, זכאי לכל הזכויות האמורות במדריך זה.

לעיתים חושש החשוד להיוועץ בעורך דין, מאחר וזה מראה כביכול שאם הוא נועץ בעורך דין אז הוא אשם בעבירה, אך ההיפך הוא הנכון, מאחר וזכות ההיוועצות היא זכות חוקית ורק חשוד שנועץ עם עו”ד ופועל על פי המלצתו יכול להיחלץ מהצרה במהרה, אך חשוד שמוותר על ההיוועצות וחושב שהוא “חכם” בדרך כלל מסתבך בהמשך.

חשוב מאוד לכל אדם שזומן לחקירה או עדות במשטרה, להיוועץ בעו”ד פלילי בטרם ימסור את עדותו בשביל להכין אותו בצורה מיטבית לחקירה.

אל תחסכו בהיוועצות בטרם חקירה, מאחר והניסיון מלמד כי ייעוץ של עו”ד פלילי בטרם חקירה במשטרה, חוסך המון כסף ועגמת נפש בהמשך.

המותר והאסור בחקירת משטרה:

מותר למשטרה להפעיל לחץ במסגרת החוק ולעשות תחבולות חקירה כנגד הנחקר הכוללים תרגילי חקירה והצהרות כי בידה ראיות מפלילות כנגד הנחקר, אך אסור למשטרה לזייף או לבדות מסמכים וראיות הקשורים לתיק החקירה כמו למשל זיוף הודעת חקירה של חשוד אחר בתיק שאמר שהחשוד הנחקר כעת ביצע את העבירה, אך חוקר המשטרה יכול להצהיר כי החשוד השני סיפר בחקירה כי החשוד הנחקר כעת ביצע את העבירה.

למשטרה יש שיטות חקירה רבות, כמו טכניקת השוטר הטוב והשוטר הרע – שיטה ישנה בה יש שוטר טוב שמבטיח לחשוד שיוותרו לו בתמורה לכך שיודה בביצוע העבירה וכדומה, לעומת השוטר הרע אשר מפחיד את החשוד שהוא ייענש בחומרה, ועוד שיטות נוספות כמו עימות של החשוד עם נפגע העבירה או עד אחר, עימות החשוד עם ממצאים שונים שנמצאו בזירת העבירה כמו למשל סמים שנמצאו בביתו של החשוד או סכין שנמצאה ועליה טביעת אצבע או די.אן.אי שלו, מסדרי זיהוי, שיחזור במקום הפשע ועוד.

זכות לחיסיון מפני הפללה עצמית:

מדובר על חיסיון הניתן לעד ראייה שאינו חשוד בביצוע עבירה פלילית אשר אינו חייב להשיב לשאלות של חוקר המשטרה שהתשובות עליהן יכולות להעמיד אותו בסכנה, אך תשובות שלא מפלילות אותו הוא חייב לענות לחוקר המשטרה (בשונה מחשוד, כפי שיפורט להלן, שיכול לשתוק לאורך כל החקירה ולא לענות על אף שאלה). החיסיון מפני הפללה עצמית חל גם על הצגת מסמכים וראיות ולבית המשפט יש שיקול דעת להסיר את החיסיון תוך הענקת “חיסיון שימוש”.

זכות השתיקה:

זכות השתיקה הינה זכותו של החשוד שנחקר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית (וכן של נאשם במשפטו) שלא לענות על שאלות שהוא נשאל עליהן. מטרות האזהרה, בכדי שיוכל לבחור באורח חופשי באם למסור הודאה או לא ושאין עליו להתיירא מפני איש המרות או לשאת חן בעיניו.

ההצדקות לזכות השתיקה, הן בשל דילמה שיש לאדם בין חובה מוסרית לומר אמת, לבין החולשה לשקר כדי להציל את עצמו, לבין ביזיון בית המשפט עקב הסירוב להעיד. שלושת הדברים הללו נמנעים על ידי זכות השתיקה.

הצדקות נוספות לזכות השתיקה הן צמצום פערי הכוחות בין המשטרה לחשוד וריסון הכוח והשימוש לרעה בכוח של המשטרה, צמצום החשש מפני הודאות שווא ומתן תמריץ למשטרה להשגת ראיות חיצוניות והפחתת הסיכון לטעויות.

זכות ההיוועצות:

חובת המשטרה היא לאפשר לנחקר מפגש ללא דיחוי עם עורך דין.

חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בטרם החקירה, היא בשל כך שעורך הדין הוא הגורם היחיד במהלך ניתוקו של הנחקר מן העולם. עורך הדין מעניק תמיכה נפשית לנחקר ומוודא כי הנחקר מודע לזכויותיו ומסביר לו על הליכי החקירה.

עורך הדין מעניק לנחקר ייעוץ מקצועי בדבר שיתוף פעולה/היעדר שיתוף פעולה וההשלכות של זה.

עורך הדין מסביר לנחקר על העבירות שביצע, מה היסודות שלהן ומה ההגנות שלו במשפט הפלילי.

זכות ההיוועצות קיימת בכל חקירה פלילית, גם אם אותו אדם נחקר כבר בעבר בנוגע לאותה עבירה.

זכות ההיוועצות קיימת גם אם האדם ויתר בתחילת החקירה על זכותו להיוועץ עם עורך דין, ונמלך בדעתו והחליט בהמשך החקירה שהוא רוצה להיוועץ בעורך דין.

מימוש זכות ההיוועצות יכול להיות הן בהגעה פיזית של עורך הדין לתחנת המשטרה בה נחקר החשוד וייעוץ לחשוד בטרם החקירה בחדר נפרד, אך ניתן לייעץ לחשוד הנחקר בטרם חקירתו גם בטלפון, וזאת לאחר שעורך הדין מוודא כי חיסיון עורך דין-לקוח נשמר בקפדנות על המשטרה.

זכות ההודעה על מעצר:

אדם שנעצר על ידי המשטרה, זכאי להודיע לאדם קרוב שנקב בשמו או לעורך דין על כך שהוא נעצר.

זכויות בחקירת קטינים:

חוק הנוער קובעת כי קטין ייחקר בידיעת הוריו, כאשר ההודעה על חקירתו להוריו תתבצע עוד בטרם חקירת הקטין.

גם הוצאת קטין ממקום שהותו כמו בית הספר וכדו’ לצורך חקירת הקטין, מחייבת את המשטרה בהודעה על כך להוריו.

ישנם חריגים להודעה להורים על חקירת הקטין, כאשר ההודעה להורים תפגע בטובת הקטין או החקירה או כאשר יש חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.

בנוגע לחקירת קטין כעד ראייה ולא כחשוד בביצוע עבירה פלילית, בשעות הלילה, קובע חוק הנוער כי יש להימנע מלחקור קטין בשעות הלילה, כאשר שעות הלילה בקטין עד גיל 14 הן משעה 20:00 ועד השעה 07:00 בבוקר ובקטין מעל גיל 14 מדובר מהשעה 22:00 ועד 07:00 בבוקר.

יש חריגים לאיסור חקירה בלילה של קטין הנחקר כעד, כמו כאשר הקטין הגיע מיוזמתו לתחנת המשטרה בלילה כדי להגיש תלונה או למסור עדות על עבירה שבוצעה ובעוד מקרים נוספים.

בנוגע לחקירת קטין כחשוד בביצוע עבירה פלילית, בשעות הלילה, ככלל חקירת קטין חשוד תיערך בשעות היום שבהן הוא לא אמור לשהות במסגרת חינוכית אלא אם כן ישנו חשש שהקפדה על שעות החקירה תכשיל את החקירה או שזה דרוש לביטחון הקטין.

הקצין המוסמך יכול להורות בהחלטה מנומקת על חקירת קטין חשוד בעבירה בשעות הלילה, אם העבירה שהקטין חשוד בה בוצעה בסמוך למועד עיכובו או מעצרו של הקטין או אם מדובר בחשד שהקטין ביצע עבירה מסוג פשע או עבירות עוון מסוימות. ניתן לחקור חשוד קטין בשעות הלילה כאשר הוריו הסכימו לכך, אך במקרה זה יהיה מותר לחקור עד השעה 00:00.

קטין הנחקר כחשוד בביצוע עבירה פלילית זכאי לנוכחות הוריו בחקירה כאשר יידעו אותם על החקירה, אלא אם כן הביע הקטין התנגדות לכך מנימוק סביר.

חובת חוקר המשטרה להודיע לקטין על זכויותיו כחשוד בביצוע עבירה פלילית בלשון המובנת לקטין בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

חקירה בידי חוקר ילדים או נוער: חוק הנוער קובע כי קטין ייחקר על ידי חוקר נוער שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיכו לעניין זה. חוק הגנת ילדים קובע כי בעבירות מסוימות כמו עבירות מין ואלימות, ייחקרו “ילדים” שטרם מלאו להם גיל 14 בידי חוקר ילדים שהינו איש משרד הרווחה שעבר הכשרה מיוחדת לכך, כאשר החקירה תתועד בתיעוד חזותי.

לאחר החקירה:

בתום החקירה הקצין הממונה קובע את תנאי השחרור בהסכמת הנחקר, כמו מעצר בית, איסור יצירת קשר, הרחקה ממקום מסוים, איסור יציאה מן הארץ וערובה כספית או שהקצין הממונה קובע כי החשוד ייעצר ויובא בפני שופט אשר ידון בעניין מעצרו ויחליט בעניינו.

כללים חשובים בחקירת משטרה:

  • אל תדברו על החשדות כנגדכם בפני חוקר המשטרה, גם לא בטלפון, בטרם נועצתם עם עורך דין פלילי.
  • אל תדברו על החשדות כנגדכם עם החוקר גם אם זו שיחת אגב לא רשמית, כמו למשל במסדרון או בחדר המתנה.
  • שוטרים הגיעו לביתכם לבצע חיפוש, אל תדברו במהלך החיפוש מאחר וכל מה שתגידו נחשב כראיה במשפט.
  • אל תאמינו להבטחות סרק של החוקר כי אם תספרו את האמת אז התיק כנגדכם ייסגר ותשוחררו הביתה.
  • בדקו היטב בטרם חתמתם על תיעוד החקירה אם אכן כל מה שאמרתם נכתב על ידי החוקר.

אל תחסכו בהיוועצות בטרם חקירה, מאחר והניסיון מלמד כי ייעוץ של עו”ד פלילי בטרם חקירה במשטרה, חוסך המון כסף ועוגמת נפש בהמשך.

עניין אתכם? שתפו

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
On Key

פוסטים קשורים

המדריך המלא לשחרור מוקדם של אסירים

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, קובע את הכללים לשחרור אסירים מהכלא. הרכב הוועדה: מי שמוסמך לדון בעניין שחרורם של האסירים (למעט אסירים הנושאים עונש של מאסר

על הסדרי טיעון בתיק פלילי

רקע: הסדרי טיעון, הינם הסדרים הנרקמים בין התביעה לבין הנאשם במסגרת משפט פלילי, כאשר כל הצדדים בתיק, שהם התביעה, הנאשם ובית המשפט מרוויחים לכאורה מרקימת