עו"ד רפאל ציק
בפסק הדין שניתן בעתירה שהגישו שורה של ארגוני זכויות אדם בבג"ץ 4455/19 ו-5471/19 קובע בית המשפט העליון, כי הנוהל הקיים של משטרת ישראל המחייב הצגת תעודת זהות בפני שוטר בכל מקרה הינו שגוי.
העותרים טענו, כי הפרקטיקה המשטרתית שעוגנה בחוק פסולה ואינה חוקתית, מאחר וחוק תעודת זהות מטיל חובה לשאת תעודת זהות, אך החוק לא קובע כל סמכות לשוטר לדרוש מאדם להזדהות בפניהם באמצעות תעודת זהות ללא חשד סביר, כאשר דרישה זו אף גורמת לעיכובו של האדם על ידי השוטר.
העותרים הוסיפו וטענו, כי פסק דין למברטו אשר התיר לשוטר לדרוש מאדם להציג בפניו תעודת זהות אינו תקף לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ותיקון חוק המעצרים, מאחר והדרישה להצגת תעודת זהות פוגעת פגיעה קשה בזכויות יסוד מוגנות ובהן הזכות לחופש התנועה, הזכות לכבוד והזכות לפרטיות.
המשיבים-משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה טענו שהחוק מתיר לשוטר לבקש הצגת תעודת זהות מאדם וכי מדובר בסמכות פיקוח ולא בסמכות אכיפה פלילית, כאשר עצם ההזדהות לא מהווה עיכוב, מאחר ומדובר בפעולה הנמשכת מספר דקות ולכל היותר עד 20 דקות.
בפסק הדין, קובעת נשיאת בית המשפט העליון, כי על פי עקרון חוקיות המנהל, רשות מנהלית רשאית לפעול אך ורק אם הוסמכה לעשות את אותה פעולה בחוק, לגישת הנשיאה, חוק תעודת זהות מקנה סמכות לשוטר לדרוש הצגת תעודת זהות מאדם, אך הדרישה כי אדם יזדהה בפני שוטר באמצעות תעודת זהות עשויה להוביל לפגיעה ממשית בזכויות אדם, כאשר פגיעה זו מתבטאת בכך שהפנייה לאדם נעשית לעיני עוברי אורח ומלווה בתיוגו של האדם כחשוד בביצוע מעשה עבירה ועל כן נדרשת זיקה עניינית בין הדרישה להזדהות לבין צורך ספציפי לברר אם האדם הוא בעל תעודת זהות או לברר מידע לגביו שקיים בתעודת זהות.
הנשיאה קובעת עוד, כי גם פעולות השיטור הנוספות המתבצעות על ידי השוטר, ובהן קבלת מידע על אודות עברו הפלילי של האדם, קשרי משפחתו, נתונים על רישוי נשק, רישיון הנהיגה ועבירות תנועה וכן פרטי מידע אישיים, יש בה משום פגיעה בזכויות אדם, בכבוד האדם ופגיעה בפרטיות.
באשר לנוהל המשטרתי בעניין סמכות השוטר לבקש מאדם הצגת תעודת זהות, קובעת הנשיאה, כי הנוהל אינו מגדיר בפירוש את הדרישה להזדהות ומהן הפעולות שהמשטרה יכולה לבצע מכוחה, כאשר הניסוח המרחיב של הנוהל גורם לחשש שהוא יופעל בשרירות ויוביל לפגיעה בזכויות אדם.
השופט חנן מלצר הצטרף לדעת הנשיאה.
השופט אלכס שטיין, סבר בדעת מיעוט, כי סעיף 2 לחוק תעודת זהות כלל לא מקים סמכות למשטרת ישראל לדרוש מאזרח את הצגתה של תעודת זהות.
לסיכום, קובעת הנשיאה בדעת רוב, כי משטרת ישראל תבחן את הנוהל המשטרתי ותצמצם את הפרשנות המרחיבה שבנוהל, כך שנוהל הזדהות אדם באמצעות תעודת זהות בפני שוטר, יהיה כפוף להגבלות המנויות בחוק המעצרים ולקיומה של זיקה רלוונטית בין הדרישה להזדהות ובין המידע המצוי בתעודת הזהות לרבות עצם קיומה של תעודת זהות, וכי המשטרה תתקין בתוך 90 יום נוהל חדש התואם את סעיף 2 לחוק תעודת זהות.
ההגבלות המנויות בחוק המעצרים אשר בית המשפט קבע כי יכנסו לנוהל החדש של המשטרה ורק בנסיבותיהן תוכל המשטרה לעכב את האדם ולבקש שיזדהה באמצעות תעודת זהות:
עיכוב חשוד: קיומו של חשד סביר לביצוע עבירה, או חשד כי אדם עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלוו או בטחונו של אדם או את שלום הציבור או את בטחון המדינה,
עיכוב לתחנת המשטרה: כאשר יש חשד סביר שהאדם עבר עבירה או הסתברות גבוהה שיעבור עבירה או שהזיהוי לא מספיק.
עיכוב עד במקום: כאשר יש חשד סביר לביצוע עבירה, השוטר רשאי לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו; וכן רשאי הוא לזמן אותו לתחנת משטרה קרובה למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות. ואם הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר לבקש מאותו אדם להילוות עמו לתחנת המשטרה לשם גביית העדות.
עיכוב לחיפוש ולבדיקת מסמכים: הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם או כלי רכב כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו.
במקרים של עיכוב לצורך ביצוע צו מעצר או מאסר: כאשר יש חשד סביר כי ניתן לאדם צו מעצר או מאסר.
במקרים של צורך חיפוש בכלי רכב: כאשר יש חשד סביר לביצוע עבירה ויש צורך לבצע חיפוש בכלי רכב כדי לאתר את מבצע העבירה או קורבנה או כדי לאתר ראיה הקשורה בעבירה.