בלוג

המדריך המלא לשחרור מוקדם של אסירים

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, קובע את הכללים לשחרור אסירים מהכלא.

הרכב הוועדה:

מי שמוסמך לדון בעניין שחרורם של האסירים (למעט אסירים הנושאים עונש של מאסר עולם), היא וועדת השחרורים המורכבת משופט בית משפט ואנשי מקצוע כמו קרימינולוג, עובד סוציאלי, פסיכולוג,  איש חינוך, וכן קצין של  שירות בתי הסוהר.

סמכות הוועדה ושיקוליה:

החוק קובע, כי אסיר המרצה עונש מאסר שבין שלושה חודשים לשישה חודשים-נציב שירות בתי הסוהר יכול לשחררו על תנאי, אם האסיר נשא שני שלישים מתקופת מאסרו ובאם הנציב שוכנע כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

החוק עוד קובע, כי אסיר המרצה עונש של למעלה משישה חודשים שנשא שני שליש מתקופת מאסרו, רשאית וועדת השחרורים לשחררו בהתחשב בנתונים הבאים הבאים:

  • האסיר הוכיח כי הוא ראוי לשחרור וכי הוא אינו מסכן את שלום הציבור.
  • שיקומו של האסיר והתנהגותו בכלא.
  • נסיבות ביצוע העבירה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית המשפט, קנס או פיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, שהוא חויב בהם בגזר הדין כאמור, האם שילמם ואם לא שילמם – הסיבות לכך, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי נשיא המדינה.
  • תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים.
  • הרשעותיו הקודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן;
  • דיונים קודמים בוועדות בעניינו של האסיר והחלטות בהם, לרבות בעניין ביטול שחרורו על-תנאי.
  • הקלות בעונש שנתן לו נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו;
  • התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן: (א)   התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר; (ב)   גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו; (ג)    שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973 (להלן – סם מסוכן); (ד)   גמילה משימוש בסם מסוכן; (ה)   עבירה פלילית שעבר האסיר וסוג העבירה; (ו)    התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית הסוהר; (ז)    מעורבות בפעילות עבריינית, בין בתוך כותלי בית הסוהר ובין מחוץ להם; (ח)   בריחה מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד.
  • חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות, בין השאר בנושא גילוי עריות, אלימות במשפחה ובריאות הנפש.
  • חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, לעניין שחרורו על-תנאי של האסיר, כמפורט להלן, שלה יינתן משקל גדול יותר ככל שהחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר.
  • חוות דעת הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית; לעניין זה תובא בחשבון גם מידת הפיקוח על התכנית המוצעת על ידי הרשות לשיקום האסיר.
  • חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתכנית שיקום ושהוא אינו מגלה דפוסי התנהגות עבריינית.
  • חוות דעת שלפיה אין האסיר מתאים לשיקום.
  • לעניין אסיר שהוטל עליו בצו מבחן לפי פקודת המבחן, לעמוד בפיקוחו של קצין מבחן לאחר שחרורו מהמאסר – חוות דעת של שירות המבחן, אם ניתנה, לענין שחרורו על-תנאי של האסיר.
  • נתונים אישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי.

בעניין אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת אלימות או עבירת מין בתוך המשפחה, תידרש חוות דעת לעניין מסוכנותו של האסיר לציבור ולנפגע העבירה בשל שחרורו.

בעניין שחרורו של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין או הלוקה בנפשו, תידרש חוות דעת לעניין מסוכנותו של האסיר לציבור.

תנאי השחרור שבסמכות הוועדה:

הוועדה רשאית לקבוע תנאי שחרור לאסיר כדלהלן:

  • שהאסיר לא יעבור עבירה נוספת במשך תקופה התנאי-היא תום תקופת מאסרו אילולא לא שוחרר האסיר מהמאסר.
  • תכנית שיקומית מטעם הרשות לשיקום האסיר או בתכנית מטעם שירות המבחן.
  • התייצבות בתחנת המשטרה בתקופה שתיקבע.
  • איסור יציאת האסיר מן הארץ
  • מגבלות נוספות על האסיר כדוגמת מעצר בית לילי של האסיר וכן מגבלות על אסיר עבריין מין.
  • מעצר בית של האסיר בפיקוח אלקטרוני.

סמכות הוועדה בנושא שחרור אסירים מטעמים רפואיים

  1. הועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו-שחרור מוחלט, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, בהתקיים אחד מאלה:
  2. ימיו של האסיר ספורים, ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, בשל חולניותו.
  3. מצבו הרפואי של האסיר הוא כמפורט בסעיפים  (א) או (ב) להלן, ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט:

(א)   האסיר זקוק באופן קבוע להנשמה באמצעי מלאכותי, בשל חוסר יכולת לנשום באופן עצמוני;

(ב)   האסיר מחוסר הכרה באופן קבוע או נמצא במצב דמנציה מתקדמת, שבשלהם הוא זקוק להשגחה רצופה במשך 24 שעות ביממה; לעניין זה, “דמנציה מתקדמת” – אי-התמצאות בזמן ובמקום באופן קבוע מפאת מצב גופני או בשל ירידה קוגניטיבית.

  • הוועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, שחרור זמני למשך של עד חצי שנה (ניתן להאריך את השחרור לתקופות נוספות של חצי שנה כל אחת) וזאת, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, ובלבד שהאסיר הוא אחד מאלה:
  • ימיו של האסיר ספורים ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, בשל חולניותו.
  • אסיר החולה במחלת הסרטן או אסיר שעבר או שעומד לעבור השתלה של איבר חיוני, ואשר בשל כך עליו לקבל טיפול רפואי שיש בו כדי לסכן את חייו באופן ממשי והטיפול מלווה בירידה ניכרת בתפקוד ובסבל רב.

בבואה להחליט על שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים, תשקול הועדה גם שיקולים של טובת הציבור, לרבות שלום משפחתו של האסיר ושלום נפגע העבירה ומשפחתו.

סמכות הוועדה בעניין אסירים הנושאים עונש של מאסר עולם

בעניין אסירים הנושאים עונש מאסר עולם, ועדת השחרורים המיוחדת הדנה בעניינם, רשאית להמליץ בפני נשיא המדינה על קציבת עונשם לאחר שחלפו לפחות 7 שנים מעת שהחלו לשאת את מאסרם. תקופת קציבת העונש המינימלית היא 30 שנה.

ועדת השחרורים המיוחדת הדנה בעניינו של אסיר עולם, רשאית לשחררו באם עונשו של אסיר העולם נקצב, האסיר נשא שני שלישים מהתקופה וכי הוועדה שוכנעה כי אסיר העולם ראוי לשחרור ושחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

נוסף על כך, תשקול ועדת השחרורים המיוחדת, שיקולים נוספים, בנוסף על השיקולים בעניינו של אסיר רגיל שהובאו לעיל, כמו האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.

הדיון בוועדת השחרורים:

הדיון בוועדת השחרורים הרגילה או המיוחדת או בשחרור מטעמים רפואיים, יתקיים בנוכחות האסיר, עורך דינו וכן בנוכחות נציג היועץ המשפטי לממשלה.

דיון חוזר בעניינו של אסיר שלא שוחרר:

אסיר רשאי להגיש בקשה מנומקת לקיום דיון חוזר בעניין שחרורו על תנאי, במקרה שהוועדה החליטה לא לשחררו, במקרים הבאים:

  • האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי, בתום חצי שנה לפחות ממועד החלטת הוועדה שלא לשחררו, ולגבי אסיר עולם – בתום שנה לפחות מהמועד האמור, והוועדה סברה כי חל שינוי בנסיבות שהיוו בסיס להחלטתה שלא לשחרר את האסיר, המצדיק קיומו של דיון חוזר.
  • האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי, במועד מוקדם יותר מהמועדים הנ”ל, והוצגו לפני הוועדה עובדות שלא היו ידועות ולא היו יכולות להיות ידועות לאסיר לפני ההחלטה שלא לשחררו, אשר מצדיקות קיומו של דיון חוזר.
  • בנוסף, יכולה הוועדה לשוב לדון בהחלטה על אי שחרורו של אסיר בכל אחד מהמקרים הבאים: הוועדה קבעה מראש בהחלטתה כי תקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של האסיר, במועד שקבעה, או בהתקיים תנאי שקבעה; הרשות לשיקום האסיר ביקשה מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפות האסיר בתכנית שיקום שהכינה לו; שירות המבחן ביקש מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפותו בתכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן; היועץ המשפטי לממשלה ביקש מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של האסיר, בשל שיקולים ציבוריים המצדיקים זאת.

ערעור על החלטת הוועדה:

האסיר רשאי להגיש עתירה לבית המשפט כנגד החלטת נציב שב”ס וכנגד החלטת ועדת השחרורים כולל החלטה שלא לשחרר על תנאי והחלטה לבטל את השחרור על תנאי.

דיון מעקבי בעניינו של אסיר ששוחרר על תנאי ממאסר:

אסיר ששוחרר בשחרור מוקדם, הוועדה קובעת בדרך כלל, דיון בבית המשפט למעקב אם האסיר מקיים את התנאים שנקבעו לו על ידי הוועדה ובחוק.

ביטול שחרורו של אסיר ששוחרר:

אסיר ששוחרר על תנאי ועבר עבירה נוספת בתקופת התנאי, תבטל הועדה את שחרורו ותחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי אלא אם מדובר בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, הוועדה רשאית להורות על המשך שחרורו של האסיר.

אסיר ששוחרר על תנאי, והפר תנאי מהתנאים שקבעה הוועדה או הקבועים בחוק, רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה. אם החליטה הוועדה שלא לבטל את השחרור, תזהיר את המשוחרר לבל ישוב להפר את תנאי שחרורו, ורשאית היא לקבוע שתחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה – תקופה שתחילתה ביום האזהרה ואורכה כאורך תקופת התנאי.

ועדת השחרורים יכולה לבטל שחרור אסיר גם בשל מידע כוזב שבשלו שוחרר האסיר.

מומלץ לפנות לעו”ד העוסק בתחום כבר בתחילת המאסר, בכדי שעורך הדין ידאג לשילובו של האסיר בהליך שיקומי בתוככי הכלא כבר בתחילת המאסר, דבר שיש לו השפעה רבה על החלטת הוועדה בעניין שחרור האסיר.

עניין אתכם? שתפו

Share on facebook
Facebook
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
On Key

פוסטים קשורים

המדריך המלא לשחרור מוקדם של אסירים

חוק שחרור על-תנאי ממאסר, קובע את הכללים לשחרור אסירים מהכלא. הרכב הוועדה: מי שמוסמך לדון בעניין שחרורם של האסירים (למעט אסירים הנושאים עונש של מאסר

על הסדרי טיעון בתיק פלילי

רקע: הסדרי טיעון, הינם הסדרים הנרקמים בין התביעה לבין הנאשם במסגרת משפט פלילי, כאשר כל הצדדים בתיק, שהם התביעה, הנאשם ובית המשפט מרוויחים לכאורה מרקימת