צדק מאחה הינו מושג רחב שתחתיו חוסים הליכים שונים, שהמשותף להם, זה הניסיון ליצור שיח בין הנאשם לנפגע העבירה, כאשר שני תנאי סף נדרשים לקיומו של צדק מאחה: התנאי הראשון הוא, הודאה של הנאשם במעשה שעשה או לכל הפחות נכונות לקשור את עצמו למעשה הפלילי ותנאי שני, הסמכת נפגע העבירה והפוגע להיפגש האחד עם השני, פנים אל פנים[1].
צדק מאחה יכול להיטיב עם נפגע העבירה בכך שהוא מקבל הזדמנות לקבל הכרה מהפוגע, כאשר ההכרה חשובה לתהליך הריפוי וההתחזקות של הנפגע, כמו כן הליך הצדק המאחה נותן הזדמנות לנפגע לספר את סיפורו, לשאול את הפוגע שאלות שמטרידות אותו, להעלות את צרכיו שנוצרו בעקבות הפגיעה, לבטא את רגשותיו ולהשמיע בפני הפוגע כיצד חווה את המעשה וכיצד המעשה השפיע עליו ולתת לנפגע את ההזדמנות להחליט מה יהיה האופן בו יתוקנו הפגיעות.
צדק מאחה יכול להיטיב עם הפוגע, בכך שזה נותן לו הזדמנות לתקן את דרכיו, להיטיב עם האדם שפגע בו ובכך גם להיטיב עם עצמו בכך שהמעשה שעשה יתוקן. ההליך מאפשר לפוגע להתמודד עם הסיטואציה הקשה בדרך מכובדת של דיאלוג שמאפשר להבין, לתקן ולהמשיך בחייו ממקום שלם ובריא יותר.
צדק מאחה יכול להיטיב עם הצדדים מאחר ולא תמיד הסדר טיעון רגיל שמגיע עם לחץ של המאשימה על הפוגע הולך בד בבד עם מטרות הענישה שהן גמול, הרתעה, מניעה ושיקום, אך כאשר הסדר הטיעון מגיע ביחד עם הליך של צדק מאחה בין הנאשם לנפגע העבירה, מטרות הענישה מתממשות, מאחר ובמסגרת הצדק המאחה נראה שעדיין יוטל עונש על הנאשם אם כי קל יותר אלמלא היה הליך של צדק מאחה, אך בנוסף לכך בעצם קיומו של הליך של צדק מאחה מתממשות מטרות הענישה[2], מאחר ועצם המפגש של הפוגע עם הנפגע מהווה את שיקומו של הנאשם, בכך שבעת המפגש של הפוגע ונפגע העבירה ושיחתם על האירוע שאירע, הפוגע מבין היטב את חומרת מעשהו ואת הנזק שגרם לנפגע העבירה כתוצאה מביצוע העבירה ולוקח עליו את האחריות למעשיו ודבר זה מהווה שיקום יעיל לפוגע וכן זה מונע ממנו בעתיד מלבצע את העבירה, בשל עוררות רגש הבושה בראותו את הנזק שגרם. מאותה הסיבה הצדק המאחה גם ירתיע את הנאשם בעתיד מלבצע את העבירה פעם נוספת. גם באשר לגמול, נפגע העבירה מביע את עמדתו מהו הגמול היעיל ביותר מבחינתו במסגרת הסדר הטיעון ודבר זה מהווה את הגמול הנכון ביותר, מאחר ואין כמו נפגע העבירה בכדי לדעת באמת מהו הנזק האמיתי שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה.
במחקרים אמפיריים עלה, כי כאשר נפגעי העבירה נכחו במהלך המשא ומתן לקראת ההסדר, 86% מהם הסכימו עם ההסדר העונשי והסבר לכך היא תורת המשפט הטיפולי שהמטיב המרכזי בה, הוא הצורך בשמיעת עמדתו של נפגע העבירה כפעולה המאששת ומעצימה, המשיבה לנפגע תחושת כוח ושליטה ולכן ישנה חשיבות שכל נפגע עבירה יהיה שותף בכך.
הליך זה של צדק מאחה קיים כבר כיום מטעם משרד הרווחה, במסגרת שירות המבחן “גפ”ן-גישור פוגע נפגע” במסגרת ההליך נפגשים הנפגע באירוע הפלילי ביחד עם הפוגע, לצורך דיון באיחוי הפגיעות ובמצוקות הנובעות מההליך הפלילי. משך התכנית בין 4-5 מפגשים בהתאם לצורך ושירות המבחן מבצע את התכנית במשרדי שירות המבחן ובהנחיית קציני המבחן[3].
[1] טלי גל והדר דנציג-רוזנברג “צדק מאחה וצדק עונשי: שני פנים למשפט הפלילי” משפטים מג 795 (תשע”ג).
[2] ראו עוד שם בעמ’ 801.
[3] ראו קישור לדף האינטרנט של משרד הרווחה-שירות המבחן, תכנית גפ”ן-גישור פוגע-נפגע: https://www.molsa.gov.il/Populations/Criminality/Adults/RehabilitationPrograms/Pages/ProgramDetails.aspx?ListID=72173815-9825-402f-91be-fabfe6826055&WebId=32d15917-9073-4fbf-9da4-c236afdb237d&ItemID=4